מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן פרסם ניתוח מקיף המתריע מפני ההשלכות הכלכליות של כיבוש מלא של רצועת עזה וניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל.
המחקר, שנערך בשיתוף מומחי ביטחון, מצביע על כך שמהלך כזה צפוי להוביל להוצאות ביטחוניות עצומות, לסנקציות כלכליות בין לאומיות, לפגיעה ברמת החיים של האזרחים ולהידרדרות מסוכנת ביציבות הפיננסית של המשק. החוקרים מזהירים כי במציאות כזו ישראל עלולה להיקלע ל"עשור אבוד", שנים ארוכות של קיפאון כלכלי הדומה לזה שנרשם אחרי מלחמת יום כיפור.
בניתוח נבחנו שלושה תרחישים שונים לסיום הלחימה בעזה: הסדרה בין לאומית לניהול אזרחי של הרצועה עד סוף 2025, סיום הלחימה ללא הסדרה כלשהי, וכיבוש מלא הכולל אחריות ישירה של ישראל על הביטחון ועל מתן שירותים אזרחיים. בכל אחד מהתרחישים נבדקו השפעות על גיוסי מילואים, על שוק העבודה, עלויות ביטחוניות, גירעון, צמיחה ויחס חוב-תוצר.
בתרחיש הכיבוש, ישראל תידרש לגיוס נרחב של כ-100 אלף אנשי מילואים כבר בסוף 2025 ולפעילות צבאית עצימה גם בשנת 2026. ההוצאות הביטחוניות צפויות לזנק אל מעל ל-9% תוצר בשנה והגירעון ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. הצמיחה תרד ל-0.7% בלבד ב-2025 ול-1.1% ב-2026, בעוד הצמיחה לנפש תהיה שלילית.
יחס החוב-תוצר יעלה ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027, נתונים שבכוחם להוביל להפחתת דירוג האשראי של ישראל, לזינוק בפרמיות הסיכון ולעלייה חדה בעלויות המימון של הממשלה. החוקרים מעריכים כי בתרחיש זה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות כלכליות הנדרשות להשקעה בהון אנושי, בתעסוקה ובתשתיות - מהלך שיחמיר את הקיפאון.
בטווח הארוך הזהיר המכון כי סנקציות בין לאומיות על ישראל יביאו להאטה חדה בצמיחה הפוטנציאלית, שתעמוד על 1% בלבד בממוצע בשנה בין 2028 ל-2035. המשמעות היא ירידה ברמת החיים, עלייה ביחס החוב לתוצר אף מעל 90% עד 2030 ופגיעה חמורה בהייטק ובייצוא. מצב זה צפוי להאיץ בריחת מוחות, בעיקר מקרב צעירים בענף ההייטק, ולהקטין עוד יותר את כושר הצמיחה של המשק.
לעומת זאת, תרחיש של הסדרה בין לאומית לניהול עזה מאפשר לישראל לחזור למסלול צמיחה כבר מ-2026, עם שיעורי צמיחה של 3.6% ו-3.7% בשנתיים שלאחר מכן, וירידה ביחס החוב-תוצר ל-68.1% בסוף 2027. אם תלווה ההסדרה ברפורמות תומכות צמיחה בתחומי התשתיות, החינוך והתעסוקה, צפויה הכלכלה לצמוח בקצב ממוצע של 3.7% בשנה עד 2035 ולשמר את מעמדה של ישראל כמרכז טכנולוגי בין לאומי. גם בתרחיש ביניים של סיום הלחימה ללא הסדרה, הכלכלה תתקשה להתאושש, עם שיעורי צמיחה נמוכים של כ-1.5% בלבד ועלייה הדרגתית ביחס החוב לתוצר.
התרעות פיקוד העורף