שמואל ונורית (שמות בדויים) עובדים בהייטק, מרוויחים יפה, ומגדלים שלושה ילדים. אבל בכל חודש, לצד משכנתא, גנים והוצאות שוטפות, הם מוציאים אלפי שקלים נוספים - לא על חופשה או רכב חדש, אלא כדי לממן להורים קורת גג בסיסית. אבא של שמואל היה עצמאי שהסתבך בחובות ונשאר בלי פנסיה, אמא שלו עבדה רק לסירוגין, והתוצאה היא הכנסה זעומה מקצבאות ביטוח לאומי. מנגד, שכר דירה בשכונה עומד על למעלה מחמשת אלפים שקלים - כמעט כל ההכנסה שלהם - וזה עוד לפני שדיברנו על חשבונות והוצאות בריאות של עוד אלפי שקלים. בלי העזרה מהילדים המאזן פשוט לא מסתדר.
שמואל ונורית אמנם מרוויחים יפה, כ-40 אלף שקלים בחודש, אבל במקום להפריש לחסכונות, הם מוציאים חלק ניכר מהכסף כדי לשמור את ההורים קרוב, עם דירה ראויה ותמיכה שוטפת. "זה נעשה בלי תלונות," מסביר קולדן, "בדיוק כפי שההורים פעם היו מגיעים עם ארגזים מהשוק כדי לעזור כשהם היו זוג צעיר".
הבעיה, הוא אומר, היא האשליה שהמצב הנוכחי יימשך לנצח. "כשיש הכנסה גבוהה, קל להתרגל לרמת חיים מסוימת, להגדיל הוצאות, ולשכוח שהשוק יכול להשתנות. כשההתחייבויות קבועות, גם ירידה קטנה בהכנסות עלולה להפוך לקטסטרופה".
הפתרון, לדבריו, טמון בתכנון מוקדם - גם של ההורים וגם של הילדים. "צריך לחשוב על העתיד המשפחתי כיחידה אחת. להקים קופות ייעודיות להורים, אפילו של אלף-אלפיים שקלים בחודש. לחשוב על "האני העתידי" - לא רק על הטיול הבא או שדרוג הרכב ולבנות תוכנית פיננסית הוליסטית, כזו שמאזנת בין ההווה לבין העתיד, בין ההורים לבין הילדים".
"תכנון פיננסי זה לא רק 'איך לעשות יותר כסף מהכסף'," מסכם קולדן. "זה ממש תכנון חיים. מי שדואג לעצמו היום, דואג גם לדורות הבאים".