אז מה הבעיה? יש שתיים, אחת רגולטרית ואחת מהותית. מהצד הרגולטורי, אסור לבנקים לנהל קרנות נאמנות מאז ועדת בכר כדי שהם לא יהיה בניגוד אינטרסים כשהם משווקים מוצרי השקעה ללקוחות שלהם.
ולכן, על אף שהמוצר החדש מוגר כפיקדון באופן רשמי, גורמים בתחום טוענים ש"אם זה הולך כמו קרן נאמנות ונשמע כמו קרן נאמנות – אז זה קרן נאמנות". אך זו כאמור החלטה רגולטרית, וברשות ניירות ערך יידרשו להכריע בעניין.
הבעיה המהותית מסתתרת באותיות הקטנות שקובעות שהפיקדון מוגבל לחמש שנים ונפרע אוטומטית בסיום התקופה. תנאי לגיטימי כשהוא מופיע בפיקדון שמיועד מראש לטווח קצר, אך יפגע משמעותית בתשואה של מי שמחפש להשקיע לטווח ארוך בגלל שהפירעון יוצר אירוע מס ופוגע באפקט של הריבית דריבית.
ומכיוון שהשקעה במוצר מחקה מדד היא בהגדרה השקעה שמיועדת לטווח ארוך, שכן בטווח של שנים ספורות המדד עלול גם לרדת ולכן מומלץ לפנות לאפיקים סולידיים יותר כמו אג"ח, אז מוצר שמציע השקעה במדד אבל יוצר לך אירוע מס כל חמש שנים לא ממש מספק את הסחורה.
תוסיפו לזה את האותיות הקטנות על כך שאם המדד עולה או יורד ב־40% בתוך שנה הפיקדון נפרע אוטומטית, וזאת למרות שהעליות הגדולות ביותר באות לרוב מיד אחרי ירידות כמו שהיה באפריל האחרון, וקיבלתם שוב מוצר שחוטא למטרה שלשמה הוא נוצר. מוצר מחקה מדד שדווקא כשיש נפילה חדה בשוק – הרגע שבו משקיע רציונלי היה רוצה להישאר בפנים – הבנק זורק אותך החוצה.
מגבלת החמש שנים, הפירעון האוטומטי בנפילה של 40% והעובדה שהשליטה יוצאת מידי המשקיע, הופכות אותו למוצר שאמנם הולך ונשמע כמו קרן שמחקה מדד, אבל מי שמחפש השקעה לטווח ארוך כנראה יגלה שעדיף לו לבחור במסלול הוותיק והמוכר – קרנות סל מחקות מדד, זולות ופשוטות, שמאפשרות להישאר בפנים לאורך זמן גם כששוק ההון רועד.
התרעות פיקוד העורף