העלייה בפריון בישראל, בעיקר בגין עלייה ברמת ההשכלה, משתקפת במיומנויות העובדים, בתעשייה המסורתית והמסורתית למחצה, השימוש במחשבים, התגברות האינטרקציה בין מחשבים למכונות בזמן אמת, בעיקר רובוטים, מערכות בקרה המפחיתות בלאי שבר או נפילות שאפשר לגשת לתיקונם מבעוד מועד, ועלייה בשימוש בתוכנות בינה מלאכותית בכל התחומים – החל מירידה בנזקקות במערכות מנהלתיות ובירוקרטיות לפקידים מהדור הישן ועד להכנת תוכניות להגשה בכל התחומים כמו בענף הבנייה, הן לשלטונות המוסמכים ועד לתכנון פרטני של מבנה כולל קרביו.
אלא שהתחכום, העמקת הידע והחריצות של העובד הישראלי לא מונעים את הירידה הגדולה בשכר הריאלי נטו, שנשחק עוד יותר היות שמדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי אינן מעודכנות החל מינואר השנה, וימשיכו לא להתעדכן עד סוף 2027. המשמעות היא שחלק מהעובדים במשק שהיו קודם לכן במדרגת מס הכנסה נמוכה יותר, לפתע, בגלל עלייה בשכרם הנומינלי, נכנס חלק ממנו למדרגות מס הכנסה גבוהות יותר, ותשלום מס ההכנסה הכולל עולה בשיעור חד על ההכנסה בשוליים בשכר החודשי.
ברבע השני של השנה השכר הנומינלי נשחק ב־3.42% לעומת הרבע השני של 2024. השחיקה בשכר בכל ענפי המשק עם שינויים קלים בלבד בענף זה או אחר. כל האמור הוא אצל השכירים הישראלים במשק הישראלי, שמספרם הגיע ביוני ל־4.044 מיליון לעומת 4.037 מיליון ביוני אשתקד, על פי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס. כלל המשרות במשק, כולל העובדים הזרים, הגיעו ביוני ל־4.247 מיליון לעומת 4.21 מיליון ביוני אשתקד. המשק נמצא במצוקה מבחינת כוח אדם בשנה האחרונה. שיעור האבטלה נמוך מאוד, זקוקים לכל עובד, ולכן העלייה בחלקם של העובדים הזרים בכלל העובדים במשק.
2. בעוד הסקטור העסקי מבין שהוא צריך להצטמצם ולהתייעל, הסקטור הציבורי המנופח ממשיך בשלו. החברות הפרטיות הפחיתו מספר העובדים ביוני השנה לעומת יוני אשתקד ב־1%, המוסדות הפיננסיים הפחיתו מספר עובדיהם בכ־1.1% ומוסדות ביטוח וקרנות פנסיה הפחיתו מספר העובדים ב־0.4%, בעוד מספר העובדים בבתי החולים עולה בכ־2.8% ל־99,300 עובדים – לחלוטין לגיטימי, בגלל המלחמה הארורה שנמשכת קרוב לשנתיים.
בהינתן מספרים אלה, אין שום סיבה, למעט בזבוז המשווע לשמיים, לכך שמספר העובדים ברשויות המקומיות עלה בכ־2.9% ל־210,400. הממשלה מאפשרת להעלות את הארנונה באמצעות נוסחה שערורייתית, ובמקום לשפר ולייעל את השירותים, הרשויות המקומיות מגדילות את מספר העובדים, כאילו אין אפשרות להשתמש באופן יעיל בכלים אחרים, כמו בינה מלאכותית. שהרי אם יש מקום להשתמש בבינה מלאכותית באמצעים פשוטים, זה ברשויות המקומיות. שערורייה.
אפילו אם היינו מקבלים טיעון לגידול באוכלוסייה שיש לטפל בה, עדיין שיעור העלייה במספר העובדים ברשויות המקומיות גבוה משיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל. בזבוז משאבים.
בתחילת 2025 עלתה הארנונה לפי הנוסחה בשיעור של 5.29% והגבירה את הפגיעה הקשה בתאים המשפחתיים, שגם כך נאנקים תחת נטל המלחמה, המילואים החוזרים והנשנים והתייקרויות אחרות לא מוצדקות. נוסחת העלייה בשיעור הארנונה היא אנרכיסטית: היא מורכבת ממחצית מהעלייה בשכר של העובדים בשירות הציבורי וממחצית מהעלייה בשיעור האינפלציה במשק. כבר לפני שנים היה ברור במשק ששיטת ה"קוסט פלוס" היא שגרמה להיפר־אינפלציה בישראל טרם תוכנית הייצוב של 1985. שיטת העדכון האוטומטי ללא דיונים לבחינת גובה הארנונה, מבלי לבקש ממערכת הרשויות המקומיות להתייעל, מקוממת ופוגעת בכולם - ואף בעקיפין תורמת להגדלת האינפלציה שאנו מבקשים להקטין.
3. במשק ישנם גם כ־710 אלף עצמאים, והמלחמה הנמשכת גוזלת את זמנם והביאה לירידה במספר העסקים, בעיקר בענפי הבידור, התיירות, האומנות, הבנייה והחקלאות. העצמאים חייבי המילואים יוצאים למאות ימי מילואים בשנה, ובתנאים אלה קשה להחזיק עסק, ובטח קשה יותר לפתח עסק או להרחיבו, בעוד עלויות האחזקה של העסק נמשכות, מארנונה למשרד הקטן ביותר, דרך עובדים, אפילו בודדים, ועד להוצאות על ניהול חשבון וראיית חשבון.
למרות ההקלות שעשו הבנקים, בהנחיית בנק ישראל, עדיין עצמאים נמצאים עם הכבדה בנושא חובות שצברו, שלא לדבר על עליות הריבית השוטפת. לחלק מהם היה חלום לפתח ולצמוח, והיום יש להם חלום בלהות של חובות וריבית. מאז המלחמה נסגרים יותר עסקים או תיקי עצמאים לעומת עסקים קטנים ובינוניים שנפתחים. העצמאים הם 9% ממספר המשרות בישראל וכ־68% מכלל העסקים בישראל. מאז המלחמה נסגרו כ־59 אלף עסקים קטנים ונפתחו רק 36,500. שיעור העצמאים שמרוויחים היום פחות ממה שהשתכרו בתור שכירים עולה.
כשהיו שכירים יכלו לקבל שכר ברמה נאותה. משהפכו לעצמאיים התברר להם שבזמן המלחמה, החלום ושברו, כ־43% מהם מרוויחים עתה פחות ממה שהרוויחו בתור שכירים לעומת שנת 2024. בנוסף יש לעצמאים עומס רגולטורי, בטח לעומת התקופה שבה היו שכירים. משפחות משרתי המילואים נדחקו לפינה, ועל פי סקר מיוחד של הלמ"ס שפורסם השבוע, 46% מבנות הזוג שלא עבדו לפני 7 באוקטובר עובדות כיום, רובן בתור שכירות. מבין בנות הזוג שהיו עצמאיות לפני המלחמה, 12% הפכו לשכירות ו־8% כלל אינן עובדות, כי העומס בניהול המשק המשפחתי על כתפיהן.
4. שחיקת השכר הריאלי הפנוי של הישראלים, שתימשך כי הממשלה ובנק ישראל אינם מצליחים לפי שעה לבלום האינפלציה, הביאה לפגיעה חדה ברמת החיים בישראל. ברבע הראשון של השנה רמת החיים ירדה בשיעור של 3.6%, וברבע השני של השנה רמת החיים ירדה בשיעור של עוד 1.1%. נציין שרמת החיים נמדדת לפי הצריכה הפרטית הריאלית לנפש.
על פי הלמ"ס, ל־34% ממשפחות המשרתים במילואים נגרם קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים. כ־58% מהגרושות ו־48% מהרווקות עם ילדים משותפים עם משרתי מילואים חוות קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים של האב. ובמקרה שהוא משרת בזרוע היבשה, הפגיעה התעסוקתית בהן גדולה יותר מזו של המשרתים ביתר זרועות צה"ל. ואם הוא גם מתגורר ביהודה ושומרון, אזי באופן יחסי לחלקם באוכלוסוייה הוא גם משרת כפליים מאחרים.
הצריכה הכוללת של משקי הבית של מזון עלתה ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי של 2023, טרם המלחמה, ב־0.8%. התאים המשפחתיים עשו ופעלו היטב בסדר העדיפויות: לא הכרחי? לא קונים. לא ממש נחוץ? הרכישה נדחית. אין אפשרות? לא עושים. צריכת ישראלים בחו"ל ברבע השני של השנה הייתה נמוכה ב־40% לעומת טרום המלחמה, ורכישת כלי רכב על ידי משקי הבית נפלה ב־18%. צריכת מוצרי הלבשה והנעלה נסוגה ב־14%, צריכות דלק וחשמל פחתו ב־13%. ברכישת בני קיימא ירידה ברכישה של 10%, בהוצאה לשירותים כגון ביטוח לסוגיו ירידה של 6.5%, ובקניית ריהוט, תכשיטים ושעונים ירידה של כ־5%. הישראלים, שרובם נשארו בישראל מבלי לטוס לחו"ל, הגדילו ב־0.8% את צריכת המזון ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי לפני המלחמה בשנת 2023. זוהי עלייה שאינה מכסה אפילו את הגידול בשיעור האוכלוסייה בשנתיים של כ־2.7%! כלומר בפועל מדובר בירידה בצריכת מזון לנפש - נתון שגם אותו ניתן אולי להסביר בשירות המילואים הבלתי נגמר של חלקים מהאוכלוסייה.
בקניית מוצרים תעשייתיים חלה עלייה של 2.4%, בצריכת שירותי דיור עלייה של 4.4%, והשיא: עלייה בצריכה של ציוד חשמלי ואחר בשיעור של 22.5% ברבע השני של השנה לעומת הרבע השלישי של 2023. הרבה ימים ושעות בבית מסביב לשעון דורשים יותר תנורי בישול, תנורי חימום, מערכות קירור וכמובן מערכות טלוויזיה כדי לצפות ולהתמכר מסביב לשעון בתוצאות הטבח של 7 באוקטובר 2023 וההרג שנמשך ונמשך גם השבוע.
אפשר לומר שהישראלים נאלצים להצטמצם. הם לא יודעים שבשנה הבאה, בגלל הגידול בהוצאות הממשלה למימון מכונת המלחמה, הם ייאלצו להצטמצם עוד יותר. כן, נשלם ברמת חיים נמוכה יותר, והנטל יהיה בעיקר על החברה המשכילה, העובדת, היוצרת, המשלמת מיסים והמשרתת במילואים - הכל כדי להבטיח עתיד טוב יותר לכל הנכדים והילדים, ולא רק של התורמים.
התרעות פיקוד העורף