בראי זה מארגן מכון היצוא מדי שנה עשרות פעילויות פיתוח עסקי באזור, בשיתוף מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומשרד החוץ. המכון מארגן משלחות פיזיות ווירטואליות במדינות מובילות כמו דרום אפריקה, גאנה, קניה, רואנדה וחוף השנהב, ומלווה חברות ישראליות בכתיבה, ייעוץ והכנת מכרזים.
מערכת ההזדמנויות העסקיות, הפועלת במכון היצוא, מזהה באזור למעלה מ-8,000 מכרזים פעילים ועוד כ-4,500 פרויקטים בתחומי התחבורה, האנרגיה והתשתיות. המחסור בתשתיות באפריקה הוא עצום: על פי נתוני קרן המטבע העולמית, רק ל-43% מהאפריקנים יש גישה לחשמל, רק לכמחצית יש גישה לכבישים סלולים, רק 6% בלבד מהאדמה החקלאית תחת השקיה וכמעט שליש מהאוכלוסייה חיה על פחות מ-2.15 דולר ליום.
נתונים אלו יוצרים ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיות חכמות בתחומי חקלאות, תקשורת, מים ובריאות. לעומת זאת, היקף היצוא הישראלי בסחורות ושירותים עסקיים עם האזור נשאר מוגבל. חמש המדינות המובילות באזור ב-2024 היו דרום אפריקה (כ-235 מיליון דולר), גאנה (כ-70 מיליון), ניגריה וקניה (כ-50 מיליון) ורואנדה (כ-30 מיליון). סאב-סהרה אפריקה מהווה פחות מאחוז מהיצוא הישראלי - פער חד בין הפוטנציאל למציאות.
במקביל מתחולל שינוי ניכר בנוף ההשקעות הבינלאומיות באפריקה. היקף ההלוואות הסיניות ליבשת ירד מ-28 מיליארד דולר ב-2016 לכמיליארד בשנת 2022, עם התאוששות יחסית לכ-4.5 מיליארד ב-2023. בניגוד להשקעות קודמות בתשתיות, מחצית מהמימון הסיני בשנת 2023 הלך למגזר הפיננסי באזור, וניתן לזהות את הפערים ההולכים וגדלים בתחומים שבהם לישראל יתרון יחסי מובהק: אגרו-טכנולוגיה, טכנולוגיות מים, רפואה דיגיטלית וחדשנות.
אין להתעלם מהאתגרים הצפויים בפעילות עסקית באזור, הכוללים דירוגי אשראי נמוכים, מתחים פוליטיים ואי-סדרים בירוקרטיים, אולם הפוטנציאל הקיים לחשיפה של החדשנות הישראלית באזור גבוה משמעותית.
רק החודש התבשרנו שבזמביה נפתחה שגרירות חדשה של ישראל, ובמקביל מחפשים להקים שם בתי חולים קרדיולוגי ואונקולוגי. הצלחה באפריקה עשויה להרחיב את בסיס היצוא הישראלי ולחזק לא רק את היצואנים, אלא גם את מעמדה הדיפלומטי של ישראל בזירה הבינלאומית.
התרעות פיקוד העורף