אלא שלדברי צ׳מסי, הדיון כאן איננו רק חשבונאי. ״המשמעות היא גם תרבותית,״ הוא מדגיש. ״הרי כל הרעיון של האופציות היה להבטיח שכולם נמצאים באותה סירה – בעלי המניות, העובדים והמנהלים. כשהן מאבדות ערך, הברית הזו נשברת. העובדים חשים אכזבה, המשקיעים חוששים שהכסף שלהם הולך לתמריצים במקום לצמיחה, והמנהלים נמצאים בין הפטיש לסדן".
המציאות הזו, מדגיש צ׳מסי, איננה ייחודית לישראל. ״כמעט כל ענקית טכנולוגיה בעולם חוותה בשנים האחרונות ירידות חדות שניפצו את חלום האופציות. גם חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט גילו שהן חייבות לתת לעובדים תשובות חדשות – אחרת יאבדו את האנשים המוכשרים ביותר בדיוק ברגע שבו הן הכי זקוקות להם".
על כן, לדבריו, שאלת האופציות מחוץ לכסף תהפוך לאחת המרכזיות בשיח שבין מנהלים, משקיעים ועובדים בשנים הקרובות. ״זה כבר לא רק עניין של איך לשמר עובדים בתקופה קשה,״ הוא מסכם. ״זה גם עניין של מסר. האם החברה משדרת אמון בכך שהיא תתאושש, או שהיא מאותתת שהמניה לא תחזור בקרוב למסלול עלייה ולכן היא בוחרת לשלם במזומן? בסופו של דבר, כשחברות מבטיחות חלום – הן צריכות לוודא שהוא לא ייעלם בדיוק כשעובדים הכי זקוקים לו".
התרעות פיקוד העורף