עליות מחירים נרשמו בסעיפי תרבות ובידור (2.9%), תחבורה ותקשורת (1.6%), ירקות טריים (1.5%), דיור (0.8%) ותחזוקת הדירה (0.3%). ירידות חלו בפירות טריים (2.7%-), הלבשה והנעלה (1.6%-) וריהוט וציוד לבית (0.5%-). עם זאת, חשוב לזכור שלכל סעיף משקל שונה במדד – כך שהעלייה המתונה בתחזוקת הדירה השפיעה בפועל יותר מהירידה בריהוט, אף שזו נראית באחוזים חדה יותר.
ומה עם הדיור?
מדד תשומות הבנייה למגורים עלה באוגוסט ב־0.4%, ומתחילת השנה עלה המדד ב־4.2%. ב־12 החודשים האחרונים זינק ב־5.5% – בעיקר בשל עלייה של 9.7% בשכר העבודה בענף. במחירי חומרי הגלם נרשמה תמונה מעורבת: בטון מובא (3.2%), טיט ושליכט (2.3%) ובלוקים (2.2%) התייקרו, בעוד שמחירי ברזל לבנייה (3.2%-), רשתות וכלובים (2.5%-) ומעליות (1%-) ירדו.
בפילוח לפי מחוזות, התמונה מעורבת: מחירי הדירות עלו בצפון (9.1%), בחיפה (5.9%), בדרום (2.3%) ובירושלים (1.9%), בעוד שבמרכז ובתל אביב נרשמו ירידות של 1.1% ו־0.3% בהתאמה.
חשוב להזכיר שמדד מחירי הדירות, על כל רכיביו, מתפרסם לצד מדד המחירים לצרכן אך אינו חלק ממנו – שכן השפעת שוק הדיור על יוקר המחיה נמדדת במדד הכללי רק דרך סעיף שכר הדירה.
רבים מקווים שנגיד בנק ישראל יתחשב בנתון הנוכחי בהחלטת הריבית הצפויה בסוף החודש, ואין ספק שהירידה של האינפלציה לתוך היעד אכן תשחק תפקיד מרכזי בדיונים. עם זאת, צריך לזכור כי בנק ישראל מסתכל על תמונת המאקרו הרחבה, ובדיוק כפי שיציאתו של אוגוסט 2024 מהשקלול עם העלייה החריגה שהייתה בו "הצילה" את הנתון של אוגוסט הנוכחי, היציאה של ספטמבר 2024 – שבו נרשמה דווקא ירידה של 0.2% – צפויה להכביד על המדד הבא ולהחזיר כמעט בוודאות את האינפלציה אל מחוץ ליעד.
התרעות פיקוד העורף