לדבריה, ההסכם המשמעותי ביותר בין ישראל לאיחוד – הסכם האסוציאציה שנחתם ב־1995 – הפך מאז לבסיס לסחר בהיקף אדיר. בשנת 2024 עמד היקף הסחר הכולל בין ישראל לאירופה על כ־47.4 מיליארד דולר, שהם כשליש מהסחר הישראלי כולו. מתוכם, כ־30.7 מיליארד דולר יבוא וכ־16.7 מיליארד דולר יצוא.
"משמעותה של השעיה, אפילו חלקית, היא פגיעה ישירה ביצוא הישראלי, בהיי־טק ובתעשיות הביטחוניות. המודל ברור: זהו אפקט רוסיה. אחרי הפלישה לאוקראינה, אירופה למדה שסחר הוא נשק. כעת אותה מתודולוגיה מופעלת כלפי ישראל", אומרת ברדה ברקת.
נורדן מוסיף כי להודעת האיחוד יש משמעויות מעשיות כבדות: "ישנם מיזמים משותפים לישראל ולאיחוד האירופי שמקנים ערך מוסף משמעותי לשני הצדדים – כמו תוכנית 'הורייזן' בתחום המחקר. אולם, בעוד שהפרויקטים האסטרטגיים עלולים להיפגע, גופי מגזר שלישי הפועלים בישראל וגורמים נזק חמור למדינה – ימשיכו לקבל מימון אירופי".
לדבריו, ישראל חייבת לשקול תגובה חריפה: "יש לעצור לחלוטין את יכולת המימון האירופי בגבולות המדינה, להפוך קבלת כספים מהאיחוד על ידי ארגוני מגזר שלישי לעבירה פלילית, לנקוט צעדי גומלין דיפלומטיים, ולהפעיל את ההשפעה האמריקאית על מדינות אירופה. במקביל, יש לפתח בריתות אסטרטגיות חדשות בעולם, ואף לשקול צעדים מרחיקי לכת כמו החלת ריבונות".
חשוב לציין כי הצעד ידרוש רוב מיוחד של המדינות החברות באיחוד — 15 מתוך 27 מדינות, המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד. וכבר כעת מסתמן מאבק פנימי: מדינות כמו גרמניה, הונגריה ואוסטריה מביעות הסתייגות ואף התנגדות, בעוד מדינות אחרות לוחצות לנקוט קו נוקשה יותר.
"האיחוד הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, עם היקף מסחר דו־צדדי בהיקף של €42.6 מיליארד ב-2024 כאשר הייצוא הישראלי עומד על כ-€15.9 מיליארד. עיקר הייבוא מבוסס על מכונות/ציוד וכימיה, ולכן פגיעה תתורגם לשחיקת מרווחים ולחיכוך תפעולי בענפי התעשייה, הכימיה והפארמה, אך רחוקה מ”אמברגו” כולל. פוליטית, המהלך עוד תלוי באישור רוב מוסמך של מדינות האיחוד ובמדינות מפתח (למשל גרמניה) שמסתייגות, ולכן תרחיש הבסיס לשנה הקרובה הוא צמצום הקלות לישראל בסחר מול אירופה יותר מאשר ניתוק עמוק"', הוסיף.
גולומב סיכם: "לאחרונה הונחה הצעה להשעיית השתתפות חלקית של ישראל ב-Horizon Europe. ההצעה תהפוך את הנזק ליותר פרודוקטיבי ומתמשך דרך פגיעה בפריון ,בהשקעות ובמחקר האקדמי. מבחינת השווקים, הצפי הוא ללחץ סקטוריאלי על יצואנים ולעליית פרמיית סיכון תאגידית של ישראל, לצד הסתגלות דרך הסטת סחר, התאמות מחירים ושיפורי הפריון. יכולת ההתאוששות תלויה בהיקף ההשעיה בפועל ובדינמיקה במועצה האירופית בחודשים הקרובים".
התרעות פיקוד העורף