במהלך עדותו הבוקר בבית המשפט, הפתיע נתניהו כשהכריז כי יכנס מסיבת עיתונאים כלכלית מיוחדת שבה יתייחס לנושא. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוזמן אך הוא סירב להגיע. שר הכלכלה ניר ברקת ופרופ' אבי שמחון הגיעו למסיבת העיתונאים. בפתח דבריו אמר נתניהו: "אני רוצה לומר שיש לי אמון מלא בכלכלת ישראל. כלכלת ישראל היא חזקה, היא חזקה מאוד. היא מדהימה את העולם כולו בעשורים האחרונים, ועוד יותר מזה – היא מדהימה את העולם כולו בשנתיים האחרונות שבהן אנחנו מנהלים מלחמה".
הוא המשיך ואמר, "איך אמר אחד האנליסטים הגדולים בעולם, בכיר מאוד? הוא אמר: אני לא מאמין, אני רואה את המספרים האלה – אלה אינם מספרים של כלכלה שנמצאת במלחמה. ובניגוד לכל התחזיות, השקל יותר חזק ממה שהוא היה לפני המלחמה. חזק כמעט, אי אפשר לתאר. מול הדולר – הדולר לעומת השקל – זה דבר שהשתנה בצורה מאוד מאוד דרמטית לטובתנו".
הוא ציין כי כלכלת ישראל במצב טוב: "בשנה האחרונה הבורסה שלנו יותר חזקה מה-S&P בארצות הברית. האבטלה שלנו בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים לכלכלת ישראל. ואגב, אני אומר את זה בסוגריים, אבל זה גם חשוב – מחירי הדירות גם הם יורדים.
לאחר מכן התייחס נתניהו לבידוד הכלכלי: "אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותם על ידי מומחים כלכליים. אנחנו ערים לזה, ויכול להיות שיהיו דברים כאלה. אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת. בעולם של סייבר, של AI, של פיתוחים טכנולוגיים מדהימים בכל התחומים – ישראל היא גורם מוביל, וכלכלת השוק תעבוד כאן כפי שעבדה עד עכשיו".
"יש מקום אחד שהתייחסתי אליו, ששם בהחלט יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות – הן פוליטיות מיסודן – וזה מה שקוראים תעשיות ביטחוניות. התעשיות הביטחוניות שלנו מרקיעות שחקים, הן יגיעו להישגים כבירים בייצור וגם ביצוא, אבל שם בהחלט אנחנו יכולים לפגוש, ופגשנו, הגבלות פוליטיות במהלך המלחמה" הוסיף.
בהתייחס לאמברגו הנשק אמר נתניהו: "אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה הזאת – זה שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. שישראל מגינה על עצמה בכוחות עצמה וגם בנשק של עצמה. ולכן אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".
"אתמול, כששוחחתי עם אנשי האוצר, עם החשכ״לים ואחרים, אמרתי: אל תגבילו אותנו, אנחנו מזנקים קדימה – גם בטכנולוגיה חדשה וגם ביצוא בהיקף הרבה יותר תעשייתי. ולצורך זה אני צריך לחתוך את הבירוקרטיה שמגבילה אותנו ולעשות את הדברים האלה, כולל בירוקרטיה שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקו. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות, לזה התייחסתי" הבהיר.
לסיום אמר: "כלומר, אנחנו שואפים לעצמאות ביטחונית, ואני ביקשתי מהם לקצץ את הבירוקרטיה. מתוך זה הייתה אי-הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה – שלא טלטלה אותנו. העובדה שהיא לא טלטלה אותנו היא מסיבה אחת: משום שבעצם הבורסה, השווקים, מבינים את מה שאמרתי – את העוצמה של כלכלת ישראל, את הכדאיות להשקיע בישראל. וזה מאוד חשוב להבטחת העתיד שלנו וגם להבטחת הביטחון שלנו".
לאחר מכן, בזמן שאלות העיתונאים, נשאל נתניהו האם סיום המלחמה הוא לא אינטרס ישראלי לטובת שיקום המשק - לאור דבריו של נתניהו אתמול. בתגובה אמר ראש הממשלה: "קודם כל — לא אמרתי שהמצב של הכלכלה הוא בכי רע; אמרתי שהוא בכי טוב. מה שהקפתי בהתחלה זה שניסיונות להצר את הייבוא עשויים להתרחש: יכול להיות שהאיחוד האירופי ינסה, מחר או בעוד שבוע — ינסו, וזה לא ישפיע עלינו הרבה".
נתניהו המשיך: "מבחינה אבסולוטית זה חלקיק, זה באמת קטן יחסית לתל״ג שלנו. אבל יהיו ניסיונות — ואני חד־משמעי: אנחנו יכולים להתמודד עם זה, זו לא הבעיה המרכזית. מה שהתייחסתי אליו הוא הניסיון להצר ייבוא של רכיבים למערכות נשק, או של כלי נשק עצמם. זה לא פועל לפי כלכלת שוק; זה פועל לפי כלכלת פוליטיקה. דיברנו על מדיניות כלכלית, לא רק על תעשיית הנשק".
כשנשאל על אסטרטגיית היציאה מהמלחמה והפחד מדשדוש, ענה נתניהו: "אנחנו לא נכנסים לדשדוש בכלכלה — ההפך הוא הנכון. יש זרימה עצומה של השקעות לישראל. חברות כמו NVIDIA משקיעות כאן בהיקפים גדולים. אתמול שוחחתי עם אנשים שקנו נכסים בתל־אביב; אלה מהמשקיעים החזקים בעולם. פגשתי משקיע שאמר לי: 'הבאתי מיליארד וחצי דולר, אני הולך להשקיע כאן' — זה מסר מאוד משמעותי. אנשים באים ומשקיעים כי הם רואים עתיד כאן.
נתניהו המשיך: "לגבי אסטרטגיית היציאה והסיום של המלחמה — השאלה תמיד הייתה: מה האסטרטגיה? אנחנו אמרנו 'ניצחון'. זה הוביל אותנו לצעדים שהנחנו: רפיח, צירי פעולה אחרים — כל פעם נשאלנו 'מה האסטרטגיה שלכם?' והתשובה הייתה ניצחון. היום מטרתנו היא לשבור את הציר האיראני ולהרחיק את האיום הקיומי מאיתנו. זו האסטרטגיה שלנו: חיים, ניצחון — ובשלב הבא גם שלום. אם היינו עוצרים בזמן, היינו משאירים את הסיכון הקיומי; היינו נותנים לציר לפעול. לכן המשך הפעולה הוא חיוני לפי התפיסה שלנו".
"מעולם לא הייתה לישראל עוצמה כזו במזרח התיכון — וכרגע אנחנו מממשים יכולות שהדהימו את המזרח התיכון והעולם. האסטרטגיה שלי היא להביא ניצחון, ביטחון, שגשוג ושלום למדינת ישראל" סיים.
במענה לשאלה על אמברגו הנשק של ספרד ומדינות אחרות, אמר: "לגבי מכירות נשק או פעולות כלפי מי שמפעיל סנקציות — אני לא רוצה להתייחס לכך בפירוט כי אנחנו דנים בזה; חלק כבר טופל וחלק יטופל בהדרגה".
נתניהו אף נשאל בנוגע לעדכון של הנשיא טראמפ על התקיפה בדוחא. על עניין זה הרחיב ואמר: "אני אומר וחוזר ואומר: ההחלטה הגיעה אליי, קיבלתי את ההחלטה יחד עם הקבינט המצומצם לפעול בקטאר; קיבלנו והוצאנו לפועל את ההחלטה, ואני לוקח על כך את האחריות. האם עודכנו לפני התקיפה בקטאר? אין לי מה להוסיף מעבר למה שאמרתי קודם. כן, היו לי כמה שיחות עם הנשיא טראמפ אחרי התקיפה — כולן היו טובות מאוד, כולל שיחתנו אתמול. משתי השיחות יצאו שני דברים חשובים: הראשון — שהוא הזמין אותי לבית הלבן; זה יתרחש בעוד כשבועיים, ביום שני, אחרי הנאום שלי. והשני — שדיברנו על נושא מאוד חשוב בעיניי, שהוא ביטחון החטופים".
בנוגע לחטופים הצהיר כי "הדבר המזעזע הוא מה שנאמר על ידי דובר חמאס — שהם ישתמשו בחטופים שלנו כמגן אנושי, כלומר יציבו אותם במקומות שיסכנו אותם. זה זעזע גם את הנשיא; הוא ראה את זה בתקשורת והגיב. הוא אמר אמירה שאותה אני מציע שתקראו — היא מאוד משמעותית: 'All bets are off.' אני לא אתרגם את זה במדויק, אבל הכוונה ברורה".
"אני אומר: אם הם יפגעו בחטוף אחד, אנחנו נרדוף אותם בעוצמה רבה בהרבה עד סוף חייהם, והסוף הזה יגיע הרבה יותר מהר ממה שהם חושבים. זה המסר שאני מעביר לראשי חמאס: לא יהיה לכם מקלט. המאמץ שלנו להגיע אליכם יוכפל, ואנחנו נגיע אליכם הרבה יותר מהר ממה שהם מצפים" איים.
נתניהו המשיך: "עכשיו, מה שאני כן יכול להגיד דבר אחד, אין כמעט, עוד מעט לא יישאר שר או שרה שהיועצת המשפטית והפרקליט המדינה לא החליטו להעמיד אותם. עכשיו בדקתי, פחות או יותר, כן, אני בדקתי בתקופה שהייתה בממשלה הקודמת, בממשלה הזאת, שם כלום, גורניש, אפס. כולם, כן, מלאכים, כולם. מה זאת אומרת מלאכים, נקיי כפיים, אין בהם רבב של דבר שצריך לבדוק אותו. ואצלנו, עשרות. זו פשוט שאלה, אה, עבר שבוע ולא היה, אז תחכה לשבוע הבא, יהיה מישהו אחר. וייתכן מאוד שזה מה שקורה פה, אבל אני לא יכול להגיד את זה בוודאות".
במענה לשאלה "האם הנושא הזה נעשה גם בשיתוף פעולה עם ארצות הברית?" אמר נתניהו: "כרגע הם עוזבים את העיר עזה — כמעט 400,000 עזבו. היום בדיון במטכ״ל בקריה נתתי הנחיה למצוא דרכים לאפשר להם לעזוב ביתר קלות. הם רוצים לצאת מהעיר כי הם נענים לנו ולא לחמאס. חמאס, מעת לעת, מנסה למנוע זאת; בפועל הם משתמשים באלימות ולעתים יורים ברגליהם כדי למנוע יציאה. למרות זאת, אזרחים יוצאים ויוצאים מאזורי הלחימה, ואנחנו צריכים להעצים ולעזור לקדם את זה מהר יותר, כי האינטרס שלנו הוא לסיים את המלחמה במהירות — לא לסיים אותה בתבוסה. אם הם ישארו שם, זה יוגדר כניצחון מבחינת הציר האיראני והמעודדים שלו; אנחנו רוצים להשיג את האפקט ההפוך".
נתניהו המשיך: "כשמדובר בפינוי — אבטחת החטופים היא משימה מרכזית, ובמקביל אנחנו פועלים לפינוי האוכלוסייה מהעיר עזה. האפשרות של פינוי מרצון קיימת ואף נבחנת; לא היא היחידה שאנו עושים. סקרים — גם של גורמים ערבים, גם של גורמים מערביים וגם סקרים פנימיים — מראים שכ־60% מהאוכלוסייה מעוניינים לצאת. יש דיבור ציבורי שאומר 'אסור להם לעזוב, צריך להשאירם בעזה בכל מחיר', ולדעתי לאפשר להם לצאת זה צעד נכון; חשוב גם לאפשר להם להיות חופשיים. יש כיום עזתים שנלחמים נגד חמאס — וזה חלק מהמאמץ שלנו להכריע את חמאס ולשחרר את האזור".
נתניהו המשיך ונשאל: "הרמטכ״ל מעריך שהמבצע בעזה לא יביא לחיסול חמאס, וקרא לקדם עסקה. האם הרמטכ״ל טועה בהערכה שלו, או שאתם מובילים מהלך שמסכן חיי חיילים וחטופים ואין בו את המפתח להכרעה? ושאלה שנייה: השרה מאי גולן, ממפלגתך, חשודה בעבירות חמורות ומסרבת להתייצב בחקירה — האם זו התנהלות בעייתית?"
ראש הממשלה ענה: "אני לא אתייחס לדיונים פנימיים בפורומים מסוימים. אני חושב שהדלפות — שלרוב אינן מדויקות ולעתים מגמתיות — מקשות על ניהול המלחמה, מרחיקות את שחרור החטופים ומסכנות חיילים. לכן אני לא אתייחס לפרטים ספציפיים. באופן כללי — בכל שרשרת ההישגים ההיסטוריים והקיומיים שעשינו, תמיד היו גורמים בתוך החדר שהתנגדו או היססו, וזה תקין; תפקידם להביע דעה. אך בסופו של דבר מי שמחליט הוא הקבינט, והדרג המדיני קובע — ואני קיבלתי את ההחלטות".
"מה שהשגנו — כולל הרחקת האיום והפעולות השונות — הם הישגים כבירים. מאז היום הראשון של המלחמה ועד ההחלטות האחרונות, תמיד היו ספקנים; אך בסופו של דבר ההחלטות הובילו להישגים שהבטיחו את המשך קיומה של מדינת ישראל. בעיניי, קיום העם היהודי קשור בקיום המדינה היהודית — ואני לא רואה קיום לעם היהודי ללא מדינה יהודית" הדגיש.
לבסוף, התייחס נתניהו באופן נרחב לתקיפה בקטאר ופרשת קטארגייט. לדבריו: "אם קטאר הייתה רוצה, היא הייתה בקלות יכולה להפעיל לחץ הרבה יותר חזק, שהיה מסייע לנו לשחרר את כל חטופינו כבר בחודשים הראשונים של המלחמה. היא קשורה לחמאס, היא מחזקת את החמאס, היא מארחת את החמאס, היא מממנת את החמאס. יש לה יכולות הרבה יותר חזקות, והיא לא בחרה לעשות את זה".
"האם קטאר היא פרו־ישראלית? היא בצד שלנו? אתם יודעים שלא. זה לא נכון. די שתפתחו את אל־ג'זירה, אפילו באנגלית, ותראו; אבל בערבית זה פשוט גיהנום: גיהנום של אנטישמיות, גיהנום של אנטי־ציונות, גיהנום של אנטי־אמריקניות במשך שנים רבות. וכל זה מאורגן על ידי השייח' חמודה והאבא של האמיר הנוכחי. הם השקיעו בזה הרבה מאוד" הוסיף.
נתניהו הרחיב: "מעולם לא חשבתי שהם פרו־ישראלים, או אפילו ניטרליים. היה ניסיון להשתמש בהם באופן חלקי; אף פעם לא חשבתי עליהם אחרת, וגם היום לא. יש החלטת מועצת הביטחון – אם אני זוכר נכון 1373 – שהתקבלה שבועיים אחרי אירועי 11 בספטמבר. אחרי הפיגועים, האו״ם אמר: אנחנו ננטרל את הטרוריסטים בכל מקום שהם נמצאים. ההחלטה קבעה: טרוריסטים צריכים להיות מטופלים כטרוריסטים, גם אם הם מקבלים מקלט, מימון או חסות משטח מדינה כלשהי".
"בהתבסס על ההחלטה הזו ועל המדיניות האמריקנית, ארה"ב הפציצה את אפגניסטן, כי שם ישבו הטרוריסטים. אחר כך הפציצה גם בפקיסטן. ואף אחד לא אמר: 'אלוהים, איזה אסון, אמריקה פגעה בריבונות של אפגניסטן' או 'אמריקה פגעה בריבונות של פקיסטן'. המסר היה ברור: אל תספקו מקלט לטרוריסטים, אחרת יפעלו נגדכם בשטחכם" הצהיר.
"זה בדיוק מה שעשינו. והצביעות של מי שמגנים את ישראל – כל כך שקופה. הם לא צריכים לגנות את ישראל, הם צריכים להחמיא לישראל על כך שהיא נלחמת בחמאס, שהוא לא רק איום עלינו אלא גם איום עליהם עצמם, עוד לפני שהוא חלק מהאחים המוסלמים. אני לא קונה את הצביעות הזו ולא את השילובים האלה. לגבי התוצאות – אנחנו עדיין בודקים, זה לא סופי. אבל תוצאה אחת ברורה: עצם העובדה שפעלנו שם, שאין לחמאס מקלט ומפלט, זהו מסר עוצמתי מאוד לראשי הטרור של חמאס ולאויבי ישראל בכל מקום" הדגיש נתניהו. לבסוף ציין: "אין לי קשרים עסקיים עם קטאר, אני לא מתעסק בזה בכלל".
כשנשאל על סוגיית התעשייה האווירית, אמר נתניהו: "לגבי התעשייה האווירית – אני חושב שהעניין הזה ייפתר בקרוב מאוד". על ההגירה באירופה: "אני לא רוצה לומר שאירופה 'נכבשה' בידי הגירה בלתי־מבוקרת, אבל במידה רבה פוליטית זה קרה. זה תהליך של עשרות שנים. אני כראש ממשלה דאגתי להקים מכשול על הגבול עם אפריקה. אם לא כן – היו נכנסים לכאן מיליון מוסלמים, וזה היה סוף המדינה היהודית והדמוקרטית, כי לא היה רוב יהודי".
"זה הישג לא פחות חשוב מהרפורמות האחרות: מהפכת השוק החופשי שהובלתי, המאבק על הגז (אתם זוכרים את כל ההבלים שנאמרו אז באולפנים?), ועכשיו – המאבק רב השנים להרחיק את האיום הגרעיני האיראני. כל אלה – הישגים שהבטיחו את עתיד מדינת ישראל. כך נמשיך לעשות גם בעתיד, וזה כולל מינוי יושב־ראש לתעשייה האווירית, ואני מבטיח שזה יקרה" סיים.
נתניהו נשאל: "כששואלים אותך 'שנתיים עברו ולא עשית דבר', וטוענים שהפלת את משקל הממשלה באותו לילה, רק לפני הצעת אי-אמון של החרדים — האם אתה מוכן להקל על המעמסה ועל המילואים?" ענה: "הקשר הזה — סליחה — עם קטאר זו שאלה שקשורה לנושא רחב יותר ולא לנושא אינטרני בלבד. אני לא אדבר על סוגיות שבדנים בהן עכשיו. אין שקט, אין פיוס; קטאר פועלת באופן שלא ראינו כמותו".
"הדבר החשוב ביותר לגבי המילואים הוא קודם כל המיליארדים שהשקענו. כאן יושב שר הכלכלה — ישבנו בממשלה והוצאנו סכומי עתק, ובזכות הכלכלה החזקה שלנו יכולנו לעשות את זה בלי לנקוט במדיניות כלכלית הרסנית: לעזור למילואימניקים ולעזור למשפחותיהם".
לבסוף, התייחס ראש הממשלה לנושא גיוס החרדים: "באשר לחקיקה בנושא המילואים והגיוס החרדי — אנחנו לא באים עם הצעת החוק של הממשלה הקודמת, שהיא הייתה אפסית בנושא; אנחנו באים עם חוק גיוס שיביא אלפי חרדים — עשרת אלפים כבר בשנים הראשונות. מי שרוצה לטרפד זאת הם אלה המתנגדים לחלוקת הנטל. אנחנו רוצים להפך — אנחנו עובדים על זה. היו ניסיונות לעצור את המהלך בדרכים שונות, של מתנגדי הרפורמה, אך זו רפורמה היסטורית שתשנה את המצב".
"אני ביקרתי ביחידות החרדיות, ראיתי את הברק בעיניים, ראיתי את הביצועים שלהם. הם פעלו בגבורה והביאו תוצאות. אנחנו הולכים לגייס אותם לטובת מדינת ישראל ולחלוקת הנטל בצורה הוגנת", סיים.
כזכור, הבורסה בתל אביב הגיבה לנאום הספרטה של נתניהו: אתמול נרשמו ירידות שהחריפו הבוקר, אך בהמשך היום התמתנו, והמסחר ננעל בירידות מזעריות בלבד. חוסר הוודאות והתחושה שהמדיניות הכלכלית עלולה להשתנות מהיסוד המשיכו להקרין על שוק ההון והמשקיעים.
בכנס של אגף החשב הכללי הודה ראש הממשלה לראשונה כי ישראל "נכנסת למעין בידוד כלכלי", כלשונו. בנאום שנשא בירושלים הצביע נתניהו על שני תהליכים שלדבריו הבשילו בשנים האחרונות והחריפו במהלך המלחמה: ההשפעה של מיעוטים מוסלמים לוחמניים על מדיניות החוץ של אירופה, עד כדי סנקציות על ישראל, והשקעות עתק של מדינות עוינות כמו קטאר בהשפעת השיח העולמי דרך הרשתות החברתיות. "זה מכניס אותנו לסוג של בידוד", הודה.
בעקבות זאת, הדגיש נתניהו כי על ישראל להיערך למציאות כלכלית חדשה: "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה שיש לה סממנים אוטרקיים. אני חסיד השוק החופשי, אבל כדי לשרוד נצטרך לדאוג ליכולת לייצר בעצמנו את מה שנחוץ לביטחון הלאומי ובמיוחד תעשיות נשק. אנחנו אתונה וספרטה, ואולי סופר-ספרטה. אין לנו ברירה".
התרעות פיקוד העורף