לדבריו, דווקא בעיתות משבר נדרשים אמון ציבורי וגישה מאוזנת להשקעות. "במקום לחזק את הלכידות, ההכרזה על 'סופר ספרטה' מעבירה מסר הפוך: הסתגרות. זה מרתיע משקיעים זרים, מצמצם ייצוא ומקפיא שיתופי פעולה כלכליים. התוצאה היא לא רק פחות צמיחה, אלא פגיעה ישירה במקומות העבודה של מאות אלפים".
חדאד הזהיר שהפגיעה אינה מתחלקת שווה בשווה: "עבור החברה הערבית, שהיא פוטנציאל אסטרטגי בכוח העבודה בישראל אבל עדיין מתמודדת עם חסמים מבניים, זה עלול להיות הרסני. בשנים האחרונות נפתחו דלתות חדשות בזכות ייצוא והשקעות, בעיקר בתחומי ההייטק, התעשייה והשירותים. אם הדלתות האלה ייסגרו, נפגע קודם כול באוכלוסיות שהצליחו בקושי לחדור אליהן".
המספרים מראים את עומק הבעיה. לפי מרכז טאוב (2024), שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים ירד ל-74%, לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. שיעור "חסרי המעש" - צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים - זינק מ-22.3% בתחילת 2023 ל-34.5% ב-2024. "כשאתה מוסיף לזה את העובדה שנשים ערביות הגיעו לשיא של 46% השתתפות בשוק העבודה, אבל עדיין סובלות מפערי שכר עצומים ומייצוג חסר בתפקידים ניהוליים - מבינים שכל זעזוע כלכלי נוסף לא רק יעצור את ההתקדמות אלא ידרדר אותה לאחור", אמר חדאד.
לדבריו, "אי אפשר לדבר על שוק העבודה בלי לדבר על מי שנמצא בצנרת. מערכת ההשכלה הגבוהה אמורה להיות מנוע השתלבות, אבל היא הופכת למחסום. מחקר שפורסם במרץ 2025 מראה ששיעור הנשירה בקרב סטודנטים ערבים בשנים הראשונות ללימודים עומד על 27%, לעומת 12% בלבד בקרב סטודנטים יהודים. בפקולטות להנדסה ורפואה הערבים הם רק 7-6 אחוזים מהסטודנטים, אף שהם חמישית מהאוכלוסייה. זה מצב שבו עוד לפני שהמשק נסגר חלקים שלמים מהחברה מוצאים את עצמם מחוץ למעגל".
בסופו של דבר, סיכם חדאד: "ברגע שהמשק יעבור לכלכלה סגורה, החברה הערבית תהיה הראשונה להיפלט משוק העבודה. זה לא תסריט עתידי רחוק - זה אובדן השקעות של שנים, ביטול תוכניות הכשרה והשמה שעלו מיליונים, והעמקת המשבר החברתי שכבר קיים. במקום לנצל את הפוטנציאל של ההון האנושי המקומי כדי לחזק את הכלכלה, אנחנו בוחרים לכרות את הענף שעליו יושבת כל החברה הישראלית".
לדבריו, המהלך הזה לא יפגע רק בערבים, אלא יחלחל לכל המשק. "כשסוגרים את שערי הייצוא, מאבדים לא רק מטבע זר אלא גם את מנועי החדשנות, את הידע שמגיע משיתופי פעולה בין לאומיים ואת מקומות העבודה שהם יוצרים. ישראל הפכה למעצמה כלכלית בזכות הפתיחות שלה לעולם, לא בזכות הסתגרות. כל ניסיון ללכת בכיוון ההפוך מסכן את מה שבנינו במשך עשורים".
חדאד קורא לקבלת החלטות אחרת: "במקום להעמיק בידוד, זה הזמן להשקיע בלכידות פנימית ובשיתופי פעולה חיצוניים. דווקא משבר כזה הוא ההזדמנות להרחיב שילוב של אוכלוסיות לא מיוצגות, להפוך את ההון האנושי המקומי למנוע צמיחה, ולחזק את הקשרים עם שווקים בין לאומיים. כל דרך אחרת לא רק מחלישה אותנו כלכלית - היא מערערת את המרקם החברתי שלנו ומסכנת את עתידנו כמדינה".
התרעות פיקוד העורף