אל־חבתור מסר כי הטיל על מרכז אל־חבתור למחקר להכין מחקר כלכלי מעמיק הבוחן את ההשלכות האפשריות של החלטה ערבית אחידה לסגור את המרחב האווירי בפני מטוסים ישראליים - בין אם מדובר בטיסות היוצאות מישראל או נוחתות בה, ובין אם מדובר בטיסות חולפות בדרכן למדינות אחרות.
תוצאות המחקר, כפי שפרסם אל־חבתור, מצביעות על נזק כלכלי ישיר של בין 28 ל־33.5 מיליארד דולר בשנה, סכום השווה לכ־5% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל. בנוסף, הדו"ח מתאר שורה של השלכות נלוות: פגיעה בשרשראות האספקה והסחר, ירידה חדה בתיירות נכנסת ויוצאת, פגיעה באטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות, והחרפה של קשיים פיננסיים ופוליטיים ככל שהבידוד האווירי יימשך.
במסריו הדגיש אל־חבתור כי "בהחלטה ערבית אחת יש בידינו היכולת לערער את יסודות הכלכלה הישראלית, להקשות על יציבותה ולגרום למנהיגיה לשוב ולבחון את צעדיהם". הוא ציין כי מדובר בצעד שאינו כרוך בעימות צבאי או בשפיכות דמים, אלא בשימוש בכוח כלכלי וביכולת גיאו־אסטרטגית.
עוד הוסיף כי לצד האפשרות של סגר אווירי, יש לשקול צעדים כלכליים משלימים: בחינה מחודשת של השקעות ערביות במדינות התומכות בישראל, צמצום שיתופי פעולה כלכליים עם גופים מזוהים עימה, והפעלת מנגנונים כלכליים מתואמים בתוך העולם הערבי. לדבריו, כל אלה נועדו לשים את "הגנה על העם והחזרת הריבונות" בראש סדר העדיפויות.
בפנייתו למנהיגי ערב הדגיש אל־חבתור כי סגר אווירי אינו בהכרח הפתרון היחיד, אלא "הכלי הראשון מתוך מגוון רחב של אמצעים כלכליים אפשריים". לדבריו, עמידה מאוחדת של מדינות ערב מאחורי החלטה משותפת עשויה להביא לשינוי מהותי במציאות האזורית והבינלאומית. "אם נתאחד, העולם ייאלץ לחשב מסלול מחדש. סבלנותנו אינה חולשה – היא אסטרטגיה", כתב.
התרעות פיקוד העורף