ב־7 באוקטובר 2023 נכנסנו כולנו למציאות החדשה. הטרגדיה הנוראה הותירה בכולנו צלקות, אך גם סיפקה הזדמנות לראות את כוחה של החברה הישראלית – גם ברפתות בגבול הצפון ובעוטף עזה.
הוראת השעה של משרד האוצר שביטלה את המכסים על יבוא חלב לישראל למשך שלושה חודשים תמה בדיוק באותו יום. הרשתות והיבואנים, שקפצו על המתנה שקיבלו מהמדינה והחלו לייבא חלב מפולין, הבינו היטב את כוחן של הרפתות. השיח על המשך היבוא מטורקיה ומפולין נגדע, בזכות הקרבת הרפתנים מחד והאיומים הביטחוניים הרבים מאידך.
ענף החלב התמודד בחמש השנים האחרונות עם אתגרים חסרי תקדים, מהקורונה ועד המלחמה, כולל הזירה המדינית. למרות כל המשברים לא היה משבר בחלב בישראל. אלא שגם בענף יציב יש הממשיכים לדבוק באשליית היבוא ולזרות חול בעיני הציבור כי אם רק נפתח את ענף החלב ליבוא, יירדו המחירים. האומנם?
נחזור לעוד מתנה שקיבלו הרשתות והיבואנים: פתיחת החמאה ליבוא חופשי וללא פיקוח המדינה ב־2021. רגע לפני פתיחת השוק צפה השאלה מה זה יעשה למחירים. הרפתנים טענו שהמחירים יזנקו, בעוד משרד האוצר טען שהמחירים יירדו. התוצאה: מחירה של החמאה המיובאת נסק בעשרות אחוזים בארבע השנים האחרונות.
נזכור בנוסף כי 65% ממוצרי החלב אינם כלכליים ליבוא לישראל בשל חיי המדף הקצרים שלהם, וכמו כן את הצורך בעמידה בתנאי הכשרות והרגולציה. כל זה מתורגם לחשבון בקופה.
המבנה הקיים הוכיח את חוסנו בשעת חירום. הרפתות ערוכות לספק את מלוא צריכת החלב של אזרחי ישראל בתקופת החגים, אך אנחנו רק חלק אחד בשרשרת. משרד החקלאות וביטחון המזון הבהיר זאת בצורה חד־משמעית. אלא שהשנה צפויים שמונה־תשעה ימים שבהם המחלבות לא יפעלו – רצף חריג המעורר חשש למחסור בחלב. ההחלטה לפתוח את היבוא לארבעה חודשים לא תמנע כנראה את המחסור הצפוי, אך מהווה מדרון חלקלק שעלול להביא לפתיחה קבועה - וריסוק של שוק החלב בישראל.
מדינת ישראל חייבת ללמוד מהמלחמה הקשה בכל הקשור לביטחון המזון, ולהבין כי התלות ביבוא תגבה מחירים כבדים. יש לתמוך בתוצרת המקומית, שכן מדיניות יבוא כחזות הכל תסכן את עתיד החקלאות.