לדבריה, האחריות מוטלת על הממשלה ולא על הציבור. "אנשים מנסים כל הזמן למצוא פתרונות נגד יוקר המחיה אבל האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לממשלה ולא לצרכן. צריך רק שר אחד בממשלה שבאמת ירצה להיאבק בנושא ולהתחיל לפעול בו".
עו"ד דרור שטרום, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים (הגוך שנקרא כיום רשות התחרות) וכיום עומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, אמר כי יש לפעול ישירות נגד המונופולים. "צריך בסוף לפרק מונופולים. האם זו משימה פשוטה? לא, אבל ניתן לעשות זאת ואפשר להתחיל מפיצולים אופקיים שיכולים לייצר עוד חמש קבוצות מתחרות. יש זכות יסוד לאנשים במדינת ישראל שתהיה להם תחרות בשוק המזון".
פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, הזהיר מפני התחושה שיוקר המחיה הוא גזירת גורל. "אחת ההצלחות של הממשלות לדורותיהן הייתה שהן הנחילו לנו את התודעה שלבעיית יוקר המחיה אין פתרון, ולכן כל מה שעלייך לעשות זה להסתגל, ממש כמו למזג אוויר. אבל היכולת שלנו כחברה היא להיאבק".
המסר המרכזי שעלה מהכנס היה חד וברור: בלי צעדים אמיצים ומעשיים לפירוק הריכוזיות במשק ולהגברת התחרות, יוקר המחיה ימשיך להעיק על כלכלת ישראל ועל חיי היומיום של אזרחיה.