ויס איזנברג נמנית עם הסטודנטים שקיבלו החודש מלגה מקרן ADAMA לחקלאי העתיד. לדבריה, לימודים בתחום החקלאות פותחים דלתות מגוונות: “לא חייבים להיות חקלאים בשטח. אפשר לעסוק במחקר ואפשר גם להיכנס לעולם האגרו־טק", היא אומרת, ומספרת שהשנה האחרונה ללימודיה לתואר הראשון, שהתרחשה במהלך המלחמה, הייתה קשה במיוחד.
“זו טראומה שממשיכה ללוות אותנו. היה בי רצון גדול לברוח. אבל כשהייתי עדה בקיץ שעבר לשריפה הגדולה ביער ביריה כתוצאה מירי מלבנון, משהו בי התהפך. החלטתי להישאר ולשקם. החלטתי להמשיך לתואר שני, להצטרף למעבדת מחקר במכון וולקני, ולאחר שאסיים לחזור לצפון ולעזור לחקלאים ולסביבה", סיפרה.
באמצעות הקרן, התורמת כמיליון שקל, חברת אדמה מסייעת לכ־20 סטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית במימון תואר לימודים מלא - ראשון או שני - בנושאים מגוונים הקשורים לתחום: קרקע ומים, בעלי חיים, מדעי הצמח, אגרו־אקולוגיה ובריאות הצמח וכלכלת סביבה וניהול. ההתמקדות היא בסטודנטים מיישובי העוטף וגבול הצפון כדי לאפשר להם להמשיך לעסוק בחקלאות ולהבטיח את עתיד הענף, מתוך הבנה שהחקלאות היא בסיס לביטחון תזונתי ולאומי.
רקע אקדמי
עד כה חולקו מלגות ל־17 סטודנטים. המהלך החל בשנה שעברה ונמשך בטקס שהתקיים החודש, בספטמבר, ובו הוענקו מלגות נוספות לשנת הלימודים האקדמית הקרובה. “גם בשנה הבאה נמשיך עם חלוקת המלגות", אומרת שיין.
“היוזמה הזו קשורה ישירות ל־7 באוקטובר ולמלחמה, שפגעו קשות בקהילות החקלאיות בעוטף ובגבול הצפון. לכן שמנו דגש על סטודנטים מאזורים אלה. קריטריון נוסף היה תרומה לחברה בחיי היומיום. מצאנו הלימה גבוהה בין הסטודנטים שניגשו לקבלת המלגה לבין אלה שמשרתים במילואים. זו אותה אוכלוסייה, מלח הארץ, שחוזרת מהמילואים ורוצה לחזור לעבד את האדמה. היה אפילו מועמד שהגיע לריאיון היישר מרצועת עזה, וזה ריגש אותנו מאוד".
לעורר את הסקרנות
“סבא שלי היה חקלאי. אבא שלי לא חקלאי, אז זה קפץ דור", הוא מספר. “אני בעיקרון לא זוכר את סבא שלי, הייתי די צעיר כשהוא נפטר. הגעתי לתחום נטו מעניין שלי, לא מתוך איזושהי מסורת. זה מה שהתחברתי אליו עוד מהיותי ילד בקיבוץ. אחרי שסיימתי צבא וטיילתי התחלתי לחשוב על תואר".
"היה ברור לי שזה יהיה משהו שאני אוהב ומעניין אותי. אני גם חושב שמתחילה איזושהי מגמה שהתחום יותר קורץ לחבר'ה צעירים, גם כי יש יותר אופציות למשרות. אנשים הולכים ללמוד את ענף החקלאות, אבל לאו דווקא בסוף ישתלבו בשדה. יש גם אופציות בהייטק ובכל מיני תעשיות מזון. יוצאים מהפקולטה עם כלים שמאפשרים לך להגיע לכל מיני תחומים".
לדברי שיין, המאמץ למשוך צעירים לענף צריך להתחיל הרבה לפני שלב האקדמיה: “אנחנו עובדים גם עם בתי ספר ומשקיעים בחינוך. פרויקט הדגל שלנו הוא שתי חוות חינוך חקלאיות באשדוד ובבאר שבע, שבהן אנחנו משקיעים שנים רבות. בכל שבוע עוברים שם כ־6,000 תלמידים, ולומדים על חקלאות, תזונה ועבודת אדמה. לומדים איך האוכל מגיע לצלחת. המטרה היא גם לגוון את הלמידה וגם להמחיש את חשיבות החקלאות, בתקווה לעורר סקרנות ולהוביל צעירים לבחור בעתיד בתחום".
עם זאת, לדבריו, כיום המצב השתנה: “העובדים הזרים חזרו, והמדינה נתנה מענקים להקמת חממות ומבנים חדשים לטובת החקלאות שנבנו בדרום. מצב כזה אפילו גורם בתקופות מסוימות לעודף סחורה, לסוג של הצפה של השוק. זה מה שקורה עכשיו למשל מבחינת עגבניות, מלפפונים – ירקות לסלט שצורכים ביומיום. גם המחירים שלהם יורדים".
ואילו בצפון, הוא מתאר, “מצב החקלאות לא טוב, בעיקר בגלל שנת בצורת נוראית שהייתה. יש מחסור אדיר של מים בצפון. בדרום ובמרכז משקים הרבה מאוד מהגידולים במים מוּשבים, מה שנקרא. לכן גם בשנים של בצורות עדיין יש מים לחקלאות. ואילו בצפון אין עדיין מים מוּשבים בכמויות כמו שיש בדרום, ולכן שם נשענים בעיקר על מאגרי מים שריקים בגלל שנת בצורת".
"זה ממש פגע בחקלאות בצפון, ומתבטא בעיקר בפירות נשירים - מה שיכול לגרום כמובן לעלייה במחירים לצרכן. רק חשוב כמובן להדגיש שהחקלאי לא קובע את המחירים. הוא זה שקם ב־4:00 בבוקר, משקה ומגדל, אך הוא לא זה שקובע את המחיר על התוצרת שלו".
אבל למרות האתגרים, יש גם נקודות אור. “אני כן רואה איזושהי חזרה של צעירים למשקים", מוסיף זריהן ומדגיש: "להיות חקלאי זה לא קל - זו דרך חיים. החקלאים לא רק מספקים מזון, הם גם יושבים על הגבולות ושומרים עליהם. הם סופר חשובים. אני חושב שהמדינה צריכה לחזק את מעמד החקלאי - את הדרך שבה אנחנו, הציבור, תופסים את החקלאים שלנו".
חקלאות חכמה וצעירה
“אדמה מכתשים" היא חלק מקבוצת אדמה, ואחת החברות המובילות בעולם המספקת פתרונות להגנה על גידולים ויבולים. זריהן מתאר את השפעת הבינה המלאכותית על התחום: “כדי לספק יבול איכותי חייבים להגן על הגידולים ממזיקים וממחלות. ה־AI כבר נמצא מאחורי טכנולוגיות רבות, ידע ופיתוח הקשורים להגנת הצומח".
"בזכותו אנחנו יכולים למשל לנתח המון מידע שמקבלים מרחבי העולם ולמצוא פתרונות טובים יותר, לעיתים כאלה שמקטינים את הצורך בהדברה. זה בזכות פורמולציות ייחודיות, שהבינה המלאכותית יכולה לסייע לנו להגיע להחלטה לגביהן".
"כזה שיכול לדחוף את החלקאות שלנו קדימה, כדי שנמשיך להיות מי שהיינו לאורך השנים - כאלה שכל העולם תופס בתור מביאי חדשנות בתחום, אם זה בתחום הזנים ואם בתחום הטכנולוגיות, שיטות גידול והתייעלות. אני חושב שזה תפקיד המדינה לדחוף שוב את החקלאות הישראלית לשם, כי הידע והפונטציאל נמצאים פה".
התרעות פיקוד העורף