אהרונוביץ' חזר נרעש. "הגעתי לכנס לראות כיצד ניתן לסייע במיגור תופעת הרציחות במגזר הערבי", הוא אומר. "מדובר בסכנה לא רק למגזר זה, אלא לכל החברה בישראל. מיניתי פרויקטורית שתטפל אך ורק בנושא זה. איך ספק שתופעת ההון השחור ומלחמה על הכסף הן אחד המניעים לתופעה, והשאיפה שלי היא להילחם בזה".
המלחמה בהון השחור, אתגר לכל מנהל רשות מיסים, הפכה למשימה נוספת מבחינת סדר יומו של אהרונוביץ'. בימים אלה מלאה מחצית מתקופת כהונתו (שנתיים). כזכור, הוא נכנס לתפקיד זמן קצר לפני 7 באוקטובר, ומאז ידיו מלאות עבודה.
האתגר הגדול ביותר מבחינתו הוא להגדיל מצד אחד את גביית המיסים כדי לממן את הוצאות המלחמה, ומצד שני לפצות באמצעות מס רכוש את אלה שרכושם נפגע. במלחמות האינסופיות מול חמאס, חיזבאללה, האיראנים והחות'ים, היו רבים מדי שנפגעו.
לכן יעדי גביית המיסים, המאתגרים ממילא, הוגדלו כמה פעמים בשנה האחרונה: מ־460 מיליארד שקל בתקציב המקורי ל־472 מיליארד שקל, ובהמשך ל־506.1 מיליארד שקל. יעד הגבייה המעודכן ל־2026 עומד על 640 מיליארד שקל, וזה לא סוף הדרך.
"תשלום הפיצויים אִפשר להנשים את המשק ולאפשר לעסקים להחזיק מעמד. גם התשלומים לאנשי המילואים, כולל ביטוח לאומי, סייעו להגדיל את הצריכה. היה מדובר בהזרמה של עשרות מיליארדים למשק. 80% ממה שהמדינה מעבירה יוצא בצריכה דרך מיסים עקיפים וישירים, וזה אחד ההסברים לגידול בגביית המיסים.
"בנוסף הובלנו מהלכים למלחמה בהון השחור, כולל המיזם של 'חשבוניות ישראל', שחייב הוצאת חשבוניות בצורה ממוחשבת כדי למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות. בנוסף בוצעו צעדים פיסקליים הכרחיים של הקפאת מדרגות המס, שיעורי המס ונקודות הזיכוי. כמובן גם המהלך של העלאת המע"מ ב־1% הגדיל את ההכנסות, וגם רווחים כלואים, שאילצו חברות לחלק דיבידנדים שלא חולקו והביא לגידול בגביית המס.
"נוסף על כך, רוב המיסוי מגיע מהבנקים וחברות הביטוח, שבזכות עליות השערים בבורסה והריבית סייעו להגדיל את גביית המיסים. לבסוף היו גם אקזיטים בהייטק כמו זה של חברת של WIZ. אבל לגביית המיסים שם אנחנו מתייחסים בזהירות ומשתדלים שלא להכניס אותם כחלק מיעד הגבייה".
"למשל, זה עדיין אבסורד מדוע לא החילו את חוק המזומן על צ'יינג'רים (חלפנים). נכון שהוא לא חל על בנקים, אבל המערכת הבנקאית מחילה על עצמה רגולציה מחמירה הרבה יותר. על כל משיכה של 10,000 שקל הם עושים בדיקות מקיפות, ואצל חלפן אתה נותן צ'ק של 100 אלף שקל ומקבל מזומן.
"החקיקה הזאת נמצאת כבר כשנה על שולחן הכנסת ולא מקודמת מכל מיני סיבות, כי יש חברי כנסת שזה מפריע להם. ראש הממשלה הבטיח שיפעל לקדם את החקיקה בנושא, ואני מקווה שזה יקרה במושב הקרוב של הכנסת.
"יש גם הון שחור הנמצא בדלקנים, והסכום נאמד ב־400 מיליון שקל בשנה. מי שעושים את הרמאות בתחום אינם אנשים נורמטיביים. אנחנו רוצים להחיל את מגבלות התדלוק רק על רכבים כבדים".
"למרות זאת, אנחנו כל הזמן משתפרים ומשקיעים עשרות מיליוני שקלים כדי להעמיק את הגבייה בתחום באמצעות שיפור המערכות הטכנולוגיות. כך למשל בעקבות המלחמה עם איראן, קיבלנו מידע על הסכמי שכירות שחתמו בעלי דירות שפונו. אנחנו בודקים אם משכיר הדירה משלם מס כדין".
"תפקדנו בסדר"
בתחילת החודש השיקה רשות המיסים מערכת דיווחים שתשמש את תוכנית הגילוי מרצון של מעלימי המס. "אנחנו רק בתחילת הדרך, וכבר הגיעו אלינו פניות", משתף אהרונוביץ'. "ההיסטוריה מלמדת שהמאסה הגדולה מגיעה בדרך כלל לקראת סוף המועדים הקבועים בחוק, ומדובר בשנה מהיום.
"רוב הגילויים ייעשו ב־2026. אנחנו מנסים להגיע להבנות עם בנק ישראל ומשרד המשפטים בנושא מטבעות הקריפטו. המטרה היא ליצור מנגנון שיקבע איך יהיה ניתן להכניס את הכסף ממכירת המטבע לבנק ישראלי. כרגע יש עם זה בעיה.
"אם מחזיקי המטבעות לא רשאים להביא את הכסף לבנק בישראל, אין סיכוי שמישהו בתחום זה יחתום על הסכם לגילוי מרצון ושישלם מס. נכון שהדיווח על מעלימי המס אינו אנונימי, אבל נישום שמנהל מגעים ראשוניים ולא חותם על הסכם, החומר שהציג אינו מועבר לפקיד השומה. בעקבות שאלות שקיבלנו פרסמנו הבהרה בנושא. הנישום תמיד יוכל לקחת צעד אחורה".
"אבל אם תהיה בכל זאת אפשרות להקל את נטל המס, אז צריך קודם כל לבטל את אי־ההצמדה. בכל מקרה, כרגע אנחנו לא שם, ואם נהיה שם – יצטרכו להביא צעד פיסקלי משלים אחר. למשל, להטיל מס רכוש כדי לאזן את ההכנסות. בכל מקרה, ללא חוק הסדרים לא ניתן להוציא את המהלך אל הפועל".
"העיכוב משפיע בכל מיני מישורים. אי אפשר להוציא אל הפועל צעדים חקיקתיים או לבצע מהלכים פיסקליים משמעותיים, כשהעיכוב משפיע על רשות המיסים בנוגע לפרויקטים בתחום כוח האדם. אישור תקציב העבודה של הרשות יתעכב. תקציב חלקי הוא בעייתי וזה לא בריא למדינה".
"התביעות בגין נזק עקיף הסתכמו ב־124,872, ומתוכן 90,912 תביעות כבר הסתיימו. הסכום ששולם בגין הנזק העקיף הסתכם ב־1.6 מיליארד שקל. 2,673 תביעות עדיין שנויות במחלוקת. מדובר כאמור בהיקפים שלא נראו כאן מעולם בזמן כל כך קצר.
"בל נשכח את 30 הבניינים שהולכים להריסה ואת מוסדות הציבור כמו סורוקה, בזן ומכון ויצמן, שניזוקו קשות. אף שאנחנו שלושה חודשים בלבד מסיום המלחמה עם איראן, הצלחנו לטפל במרבית התביעות. כ־10,000 תביעות טופלו במסלול המהיר".
"כאן אני חייב לציין שאחת מנקודות האור במלחמה הנוכחית היא השלטון המקומי וראשי הערים, שתפקדו בצורה יוצאת מהכלל. ללא שיתוף פעולה מצידם, מס רכוש לבד לא היה מצליח לבצע את המשימות. אני אומר את זה אף שעובדי רשות המיסים עובדים מתחילת המלחמה מבוקר ועד לילה בצורה מתוחה מבחינת כוח אדם. גייסנו לקרן הפיצויים מעל 300 עובדים, והעובדים האחרים ממשיכים בביצוע המטלות הרגילות".
"תחושת שליחות"
לאזרחים רבים מגיעים החזרי מס, אבל הם פוחדים לגשת לפקיד השומה מחשש שייפתח נגדם תיק במס הכנסה. לאהרונוביץ' חשוב להסביר מה הוא ואנשיו עושים כדי להפיג את החששות. "התחלנו לפני חמש שנים עם מבצע המעטפות הירוקות והפכנו לאקטיביים מאוד בנושא החזרי מס המגיעים לנישומים", הוא מסביר. "אנחנו יוזמים פניות לנישומים, וגם התחלנו לקבל מידע על אודות זכאותם מהביטוח לאומי וממשרד החינוך.
"לפי סיכומים שערכנו השבוע, אחוז הניצול של החזרי המס עדיין לא גבוה ועומד בשנים האחרונות על 20% בלבד, וזה מאכזב. במסגרת זאת היקף החזרי המס הסתכם בשנה האחרונה ב־550 מיליון שקל, אף על פי שהיקף הכסף המגיע לנישומים הסתכם ב־1.65 מיליארד שקל, וכעת לא ניתן להגיש תביעות נוספות.
"יש לכך כמה הסברים. אזרחים החוששים ממגע עם רשות המיסים אינם פונים, ואומרים, 'אל תעשה לי טובות'. יש מכרים שפונים אליי אישית ומספרים שהם מקבלים מכתבים מרשות המיסים, אבל כיוון שזה כרוך בהגשת דוח מקוצר, הם מוותרים.
"אנחנו אוספים כל מידע רלוונטי כדי לאתר מעלימי מס. כשיש פרסומים כאלה או אחרים בעיתונות על עסקאות שלא דווחו, יש לרשות המיסים מערך מודיעין ענף, ואנחנו מגיעים לנישומים. אנחנו אוספים ידיעות מכל המקומות, ממודיעין גלוי וסמוי.
"למה שאתה מכנה 'מלשינון', אנחנו קוראים 'קו הצדק', שגם משם אנחנו מקבלים מידע. יש לנו גם פניות מקוונות ופתחנו קו מיוחד בנוגע לפשיעה במגזר הערבי, ושם יש כמויות גדולות של פניות. לאלה הפונים כדי לקבל כסף, אנחנו כבר לא משלמים פרסים, למעט אם מדובר באירועים חריגים ביותר כמו ידיעות זהב. היה לי מקרה אחד בלבד בשנתיים האחרונות שבו שולם כסף באישור הפרקליטות, לאחר שהביא לחשיפת העלמת מס גדולה".
"אצלנו ברשות המיסים הדבר מתבטא בגידול גבייה, ואני מייחס את זה גם לתרומה יוצאת הדופן של עובדי רשות המיסים. אתגר המלחמה עדיין כאן, אבל יש לנו אתגר נוסף והוא המלחמה בפשיעה במגזר הערבי.
"להוביל ארגון בתקופות כאלה זה אתגר לא פשוט. שיפרנו משמעותית את הטכנולוגיות שלנו והצלחנו לסגור את הפרצה של החשבוניות הפיקטיביות. ללא המלחמה, יכולנו להשקיע הרבה יותר תשומות בשינויים המבניים הנדרשים ובפיתוח טכנולוגיות נוספות.
"אני מקבל את כל הגיבוי הנדרש משר האוצר והמנכ"לים. בסופו של דבר אנחנו מצליחים לעמוד ביעדים ואף מעבר לכך. אני מקווה שהמחצית השנייה של הכהונה שלי כבר לא תהיה תחת אש".
התרעות פיקוד העורף