לא רק פוליטיקה
לצד הגורמים הגיאופוליטיים, יש גם הסבר כלכלי טהור לאירוע - פערי הריביות. בשבוע שעבר הודיע ה"פדרל ריזרב" (הבנק המרכזי בארה"ב) על הורדת ריבית נוספת, במטרה לעודד את הכלכלה האמריקאית על רקע סימני האטה. בישראל, לעומת זאת, ההערכות הן שבנק ישראל יבחר דווקא להותיר את הריבית ללא שינוי – בין היתר בגלל חוסר הוודאות הביטחוני והצורך לשמור על יציבות פיננסית.
פער כזה בריביות הופך את ההשקעה בשקל לאטרקטיבית יותר. נניח שמשקיע מוסדי אמריקאי מחפש היכן להחנות את כספו. אם בארה"ב הוא מקבל תשואה נמוכה יותר על אג"ח דולריות, ובישראל עדיין ניתן לקבל ריבית גבוהה יחסית על אג"ח שקליות – ההיגיון הכלכלי דוחף אותו להמיר דולרים לשקלים, כדי ליהנות מתשואה גבוהה יותר.
בנוסף, מלבד פערי הריביות, גורם נוסף שמסביר את התחזקות השקל הוא תנועת ההון לשוק המניות המקומי. כאשר משקיעים – ישראלים וזרים – מעריכים שהבורסה בתל אביב צפויה לעלות, בעקבות הדיווחים מוושינגטון למשל, הם מגדילים את החשיפה שלהם למניות ישראליות. כדי לעשות זאת הם צריכים לרכוש את הנכסים בשקלים. וכך, מי שמגיע עם דולרים (או יורו) לשוק הישראלי נאלץ להמיר אותם לשקלים, עצם הפעולה הזו מגדילה את הביקוש לשקל ומחזקת אותו מול המטבעות הזרים.
מי מרוויח ולמי יש כאב ראש?
אבל האם שקל חזק זה בהכרח טוב לנו? תלוי למי. מבחינת הציבור, אין ספק שמדובר בבשורה משמחת מכיוון שהשכר מתקבל בשקלים, אך הדלק, החופשות והמוצרים המיובאים נקובים במטבע זר. שקל חזק פירושו שצריך פחות שקלים כדי לרכוש את אותם מוצרים – וזו הקלה ישירה ביוקר המחיה. במובן הזה, ההתחזקות הנוכחית של השקל מתפקדת כמעט כמו "הורדת מחירים טבעית", שנכנסת לכיסו של כל אזרח.
אבל אם בבתים של הצרכנים יכולים לפתוח בקבוק יין, בחדרי הישיבות של חברות ההייטק והיצואנים אין סיבה למסיבה. ההכנסות של אותן חברות נקובות ברובן בדולרים, בעוד ההוצאות – משכורות גבוהות, שכירות משרדים וחשבונות חשמל – משולמות בשקלים. כששער הדולר נע ממחיר של 3.8 שקלים לדולר לפני שנתיים אל סביבת 3.3 שקלים כיום, השורה התחתונה משתנה דרמטית. חברה שעד לא מזמן רשמה רווח של מאות מיליוני שקלים עלולה למצוא עצמה בתוך חודשים ספורים בהפסד של עשרות מיליונים – מבלי שהפעילות העסקית עצמה השתנתה.
בלס הוסיף כי הבעיה חמורה במיוחד כשחברות הייטק ישראליות מתחרות בשוק האירופי מול חברות אמריקאיות: "החברות הישראליות סובלות משקל חזק שמכרסם ברווחיות שלהן, ובמקביל החברות האמריקאיות מקבלות יתרון תחרותי כפול – גם דולר חלש וגם מדיניות מכסים שמעניקה להן עדיפות בשוק העולמי".
התרעות פיקוד העורף