רק 56% הצליחו לחשב כמה יהפכו 100 שקלים עם ריבית של 4% אחרי שנה (104 שקלים), ורק 48% ידעו שבחיסכון לחמש שנים עם אותה ריבית הסכום יגיע ליותר מ־120 שקלים, בזכות ריבית דריבית.
גם סביב נושא האינפלציה המצב דומה. רוב הציבור, 78%, מבינים שאינפלציה גבוהה פירושה עלייה מהירה ביוקר המחיה, אבל רק 60% ידעו להסיק שבשנה עם 2% אינפלציה, הכסף שבידיים שלנו יאבד מכוח הקנייה שלו.
בתחום ההשקעות, שני שלישים מהישראלים יודעים להשיב שהשקעה שמבטיחה רווח גבוה היא לרוב גם מסוכנת יותר, אבל רק קצת יותר ממחצית מבינים שפיזור השקעות בין מניות וניירות ערך שונים יכול להקטין את הסיכון.
הממצאים מראים גם פערים ברורים בין קבוצות באוכלוסייה: גברים עונים נכון יותר מנשים, צעירים יודעים יותר ממבוגרים, בעלי תואר אקדמי מצטיינים יותר ממי שאין לו, וחילונים נוטים להפגין ידע גבוה יותר ממסורתיים, דתיים וחרדים.
תוצאות הסקר מהוות תמרור אזהרה עבור קובעי המדיניות בירושלים. נכון, הישראלים לא מנותקים מהכסף שלהם ורובם ידעו לענות, אבל עדיין האחוזים הגבוהים שטעו או שבחרו שלא לענות הם סימן מדאיג בהחלט. אולי הגיע הזמן להכניס יותר כלים כלכליים בסיסיים כבר מגיל צעיר, כדי שכולנו נדע לנהל את הכסף שלנו בצורה טובה יותר.