בנק ישראל מציין כי סביבת אינפלציה גבוהה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. ההשוואה ברורה: אמנם הריבית הנוכחית מקשה על נוטלי המשכנתאות, אך האלטרנטיבה של אינפלציה דוהרת הייתה פוגעת הרבה יותר, במיוחד במי שאין להם רשת ביטחון כלכלית.
בנתוני שוק העבודה התמונה מורכבת: הוא נותר הדוק, אך מסיבות שליליות - גיוסי מילואים ממושכים והיעדר עובדים זרים יצרו מגבלות היצע, מה שהוביל לעליות שכר נקודתיות בענפים מסוימים. מציאות זו מקשה על בלימת האינפלציה. גם שוק הדיור ממשיך לשדר מסרים סותרים: מחירי הדירות עצמם יורדים, אך סעיף שירותי הדיור במדד מוסיף לעלות בקצב שנתי של 4.3%. במקביל, היקף המשכנתאות החדשות נותר גבוה והסתכם באוגוסט בכ־9.1 מיליארד שקל.
בסוגיית מעמדה הבינלאומי של ישראל, הנגיד הדגיש כי כמשק קטן ופתוח היא אינה יכולה להרשות לעצמה להתכנס פנימה. לדבריו, שמירה על קשרי סחר והשקעות זרות היא תנאי הכרחי להמשך חוסנה של הכלכלה. המסר הזה עמד בניגוד לרעיונות על כלכלה "אוטרקית" או "סופר־ספרטה" שהושמעו בשיח הציבורי בימים האחרונים בעקבות נאום ראש הממשלה.
ובשורה התחתונה: בנק ישראל מבקש להציג מדיניות יציבה ואחראית גם במחיר של אי־נוחות בטווח הקצר, מתוך הבנה שיציבות מחירים היא המגן המרכזי על הכלכלה ועל השכבות החלשות.
במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית, שבה הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית על 4.5%, התייחס הנגיד בעקיפין למחלוקת עם הדרג הפוליטי סביב המדיניות הכלכלית. לדבריו, ההחלטה שלא להפחית את הריבית נועדה לרסן את האינפלציה, גם במחיר פגיעה בנוטלי ההלוואות, שכן האינפלציה תפגע בחלשים הרבה יותר. "להוריד מיסים כשבחרנו לא להוריד ריבית", אמר, "זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה".
מהלך הפגישה התייחס שר האוצר למדיניות הריבית של הנגיד ואמר: "אני כבר לפני חצי שנה אמרתי שצריך להוריד את הריבית. עצמאותו של הנגיד היא קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אני לחלוטין לא מתערב לו ולא אתן לאף אחד לפגוע בסמכויותיו אבל זו דמוקרטיה ואת חופש הביטוי יש לי - ואני חושב שהוא טועה ואני חושב שלהיות שמרן זו לא חוכמה"
התרעות פיקוד העורף