הנתון שמסביר את עיקר העלייה הוא הבורסה המקומית – שווי המניות שבידי הציבור קפץ ב־22.3%, תוספת של כמעט 200 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים חדות. מנגד, ההשקעות בחו"ל דווקא הצטמצמו בכ־26 מיליארד שקל, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר, שפגעה בערכן של אחזקות במט"ח.
גם רכיבי החיסכון הסולידיים יותר תרמו לצמיחה: יתרת המזומן והפיקדונות עלתה ב־94 מיליארד שקל (4.3%), ואחזקות באג"ח – הן ממשלתיות והן קונצרניות – גדלו יחד בכ־37 מיליארד שקל. המשקיעים המוסדיים – הפנסיות, קופות הגמל וחברות הביטוח – ממשיכים להיות השחקנים הדומיננטיים. התיק שבניהולם צמח ב־176 מיליארד שקל והגיע לכ־3.06 טריליון שקל, כמעט מחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור.
קרנות הנאמנות, שמושכות יותר ויותר משקיעים פרטיים, רשמו גם הן רבעון חזק: עלייה של כ־59 מיליארד שקל (9.5%) ל־675 מיליארד שקל, עם צבירות חדשות בעיקר בקרנות הכספיות השקליות ובקרנות המנייתיות המקומיות. בבנק ישראל מציינים כי מעבר לגידול המרשים, הנקודה הבולטת היא משקל התיק ביחס לתוצר – שעלה ב־13.8 נקודות אחוז והגיע ל־323.5%. כלומר, ערך הנכסים הפיננסיים של הציבור ממשיך לגדול בקצב מהיר יותר מהמשק כולו.
התרעות פיקוד העורף