לדבריו, לישראל הייתה יכולה להיות אפשרות לנסות ולהציב את סין ככוח מתווך מול איראן, אך הדבר נוגד את התפיסה האמריקאית. "מדינת חסות כמו ישראל לא יכולה לאפשר לסין מעמד במזרח התיכון. מה שבאמת משפיע על סין לרסן את איראן, זו בעיקר סעודיה העוינת את הפגנת הכוח האיראנית".
באשר למלחמת המכסים שמוביל הנשיא טראמפ, גל אור מסביר כיצד החברות הסיניות נאלצות לשנות אסטרטגיה. "חברות סיניות הנשענות על יצוא לארה״ב נאלצות או לשנות שוק יעד, או לייצר בחו"ל – לעיתים אפילו בארה"ב עצמה – או לספוג חלק מהמכסים. אחרות ממקדות מאמצים בשווקים באסיה ובדרום הגלובלי".
ומה לגבי ישראל? גל אור סבור שהבחירה איננה מוחלטת וכי "ישראל צריכה לבחור צד רק היכן שגם חברות אמריקאיות נאלצות לבחור צד. כמעט כל החברות האמריקאיות פועלות בסין – מגוגל ופייסבוק ועד בואינג. בתחומי הביטחון, כמובן, חברות ישראליות אינן יכולות לפעול עם סין".
על רקע המתיחות המדינית הגוברת, גל אור מזהיר כי הפגיעה כבר ניכרת. "ההשקעות הסיניות בישראל כבר ירדו מאד. הסחר ירד מעט ויכול לרדת עוד הרבה במקרה של הידרדרות נוספת." לדבריו, קיימות תוכניות ביטוח ממשלתיות (כגון אשרא) שיכולות לגדר חלק מהסיכונים, אך הוא מדגיש כי בכל פעילות מול סין ישנו "סיכון לצד פוטנציאל עצום ללמוד ולהתפתח".
כך, בעוד ארה"ב וסין ממשיכות במסלול של עימות כלכלי ודיפלומטי, ישראל נדרשת לנווט בין הברית האסטרטגית עם וושינגטון לבין השווקים האדירים שבייג'ינג מציעה – תוך מודעות למגבלות, לסיכונים ולחלונות ההזדמנויות המצומצמים שנותרו.
התרעות פיקוד העורף