ההסכם משלים את המעבר של הענף מתמיכות עקיפות באמצעות מכסי מגן, למתווה של תמיכות ישירות למגדלים. בהתאם לכך, מגדלי האמנון, הקרפיון והבורי יהנו מתמיכות בסך 40 מיליון שקל בשנה בשנים 2029-2026, ובסך 35-25 מיליון שקל בין השנים 2032-2030. במקביל, המכסים על דגים טריים מסוגים אלו, יופחתו בהדרגה בשלוש פעימות עד להסרה מלאה בשנת 2029. במסגרת המתווה בין השנים 2026-2032 דגים אלו יהנו מתמיכה ישירה לק"ג במתווה פוחת החל ב-3.5 ועד ל-2 שקל לק"ג. כיום מגדלים בישראל כ-9,000 טונות של דגים מסוג זה והם נחשבים אהובים, טריים ובריאים ומהווים חלק משמעותי מהצריכה המסורתית של דגים בישראל.
גם מגדלי דגי האיכות, הדניס, הלברק, הברמונדי והבאס, לצד דגים נוספים, ימשיכו להנות מתמיכות בסך 25 מיליון שקל בשנה. בזכות ההסכם החדש, המגדלים יקבלו תמיכה ישירה גבוהה יותר על כל ק"ג דגים משווק. החל משנת 2028, התמיכות יופחתו בהדרגה עד שנת 2032. עוד נקבע בהסכם כי העודפים שלא ינוצלו מתקציב זה, יוסבו לתקציבי השקעות, וינוצלו ביעילות גבוהה יותר באופן שיאפשר את פיתוח וצמיחת הענף, רכישת טכנולוגיות מתקדמות, שימור הסביבה ושילובם של חקלאים חדשים בגידול דגי איכות בים וביבשה. כיום מגדלים בישראל כ-3,500 טונות דגי איכות.
לראשונה, המתווה מבטיח אופק ארוך טווח וקובע תמיכה קבועה וללא הגבלת זמן בענף לצד הורדת המכס הקבועה, לפי הסיכום גם לאחר שנת 2032 תמשיך תמיכה של לפחות 25 מלש"ח בענף הדגים. במבט כולל, מגמות הצריכה בשוק מדגישות את חשיבות המהלך. בעשור האחרון, בין השנים 2014 ל-2024, עלתה צריכת הדגים בישראל ב-67%.
עם זאת, העלייה נבעה כמעט כולה מיבוא שזינק ב-87%, בעוד הייצור המקומי ירד ב-35%. כיום רק כ-7% מהדגים שהישראלים צורכים מגודלים בארץ, לעומת כ-16% לפני עשור. במקביל, היבוא הגיע ל-93% מהשוק, כאשר הסלמון והאמנון הם המינים העיקריים המיובאים. הנתונים ממחישים את החשיבות של ההסכם החדש בחיזוק המגדלים המקומיים והייצור המקומי: מתן רשת ביטחון כלכלית מתמשכת וכלים שיאפשרו צמיחה, תזונה בריאה, ביסוס של הענף המקומי כענף יציב התורם לביטחון המזון של מדינת ישראל וחתירה להורדת מחירים ויוקר המחיה.