אין פלא שההשקעות בנכסים קבועים במשק היו ברבע השני של השנה נמוכות ב-10% לעומת הרבע שלפני המלחמה. ההשקעות בירידה, הרבה מאומות העולם מחרימות סחורות של ישראל, ומה הפלא שיצוא הסחורות בירידה. נציין כי למרות המשך העלייה ביצוא שירותים, מטבע הדברים בלתי נראים ובלתי מוחשיים וקשה להחרימם, כלל יצוא סחורות ושירותים ברבע השני של השנה היה נמוך ב-7% לעומת ערב המלחמה, בעוד היבוא דווקא גדל ב-3.5%.
התוצר לנפש ירד בשיעור חד של 2.8% ברבע השני של השנה לעומת ערב המלחמה. מאות ימי המילואים ללוחם, השיבושים בפעילות בשל האזעקות, כולל מטר הטילים המדויקים מצד איראן, הירידה ביצוא סחורות כאמור, הירידה בהשקעות, הירידה בצריכה הפרטית, כל אלה תרמו לירידה בתוצר לנפש, אף שההוצאה של הממשלה לצריכה ציבורית זינקה ברבע השני של השנה ב-16% לעומת ערב המלחמה. עם זאת, עלינו לזכור כי הוצאות הממשלה למימון תחמושת וכלים צבאיים ושאר מערכות צבאיות הן הוצאות שאינן מניבות. אולי מה שכן תורם לביקוש הם תשלומי הביטוח הלאומי לימי המילואים.
עוד מלין הבנק המרכזי על מחירי השירותים, בעיקר בתחום הטיסות לחו"ל שהובילו להקפצת מדדי המחירים. האם לדעתכם הריבית הגבוהה שבנק ישראל מחזיק תביא ליותר חברות בינלאומיות לטוס לישראל? אין קשר. הטיסות של החברות הזרות הן פועל יוצא של הסיכון לטוס לישראל, חד וחלק. היה ונגיע בעזרת השם להסכם שיסיים את המלחמה ויחזיר את החטופים, יחלו לטוס יותר חברות בינלאומיות לישראל ויביאו ממילא לנפילה במחירי הטיסות. שום קשר לריבית העושק שמערכת הבנקאות בישראל מטילה על הציבור בישראל בעקבות הריבית הגבוהה של בנק ישראל.
התרעות פיקוד העורף