מאז 7 באוקטובר 2023, כלכלת ישראל נאלצה להתמודד עם מלחמת התשה ארוכה שהטביעה את חותמה בכל מגזר. לצד נתונים של עמידות – מערכת בנקאית יציבה, שוק אשראי מתפקד וגיוסי הון גבוהים בהיי־טק – מתגלים גם סימני השחיקה: ירידה חדה ביצוא, עלייה ביבוא, מחסור בעובדים ואינפלציה שעדיין נמצאת ברף העליון של יעד האינפלציה וכנראה גם תחצה אותו בחודשים הקרובים.
בתחזית שפורסמה גם היא בשבוע שעבר הצביעו כלכלני בנק ישראל על צמיחה של 2.5% בלבד בשנת 2025, וגם זה רק בהנחה שהמלחמה תסתיים רק ברבעון הראשון של 2026. יחס החוב־תוצר צפוי להישאר גבוה – סביב 71% – והגירעון התקציבי יעלה בחזרה ליותר מ־5%. אלו מספרים שמשרטטים מציאות של כלכלה שממשיכה לפעול, אך במחיר של האטה מתמשכת.
השנתיים האחרונות, לדברי הנגיד, לימדו את הבנק להבין טוב יותר את ההשלכות הישירות של מלחמה – ובעיקר של גיוסי המילואים הנרחבים – על התוצר, הצריכה ושוק העבודה. כך, התחזיות הפכו צנועות וגמישות יותר עם טווח תרחישים שמגלם את חוסר הוודאות ואת מגבלות ההיצע שממשיכות ללוות את הכלכלה הישראלית. עם זאת, לצד אי־הוודאות, הנגיד מצביע גם על סימני התאוששות: נתוני כרטיסי האשראי טיפסו חזרה מעל קו המגמה, הייצוא התחיל להתאושש אחרי הירידה הדרמטית, והתחלות הבנייה והיתרי הבנייה נמצאים ברמות גבוהות. "אם אתה אוסף את כל נתוני הקצה – כרטיסי אשראי, ייצור, ייצוא, התחלות והיתרי בנייה – אתה רואה התעוררות יחסית חזקה", הוא אומר.
ובכל זאת, גם האזהרות נוכחות. האינפלציה אמנם חזרה לתוך היעד, אך לדבריו היא עוד עלולה לטפס בחודשים הקרובים. שוק העבודה נראה "הדוק" - נתון שלכאורה מעיד על חוסנה של הכלכלה – אך כאמור זה בעיקר תוצאה של מילואימניקים מחוץ לשוק והיעדר עובדים זרים.
כך, שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, תמונת המצב שמשרטט נגיד בנק ישראל היא של משק שממשיך לפעול, מגלה עמידות ואף התאוששות מסוימת – אבל תחת מגבלות כבדות ואי־ודאות מתמשכת. זוהי המציאות הכלכלית של ישראל כאן ועכשיו. מה יקרה מכאן והלאה – האם נחזה ביציאה לדרך חדשה או בהעמקת השחיקה – זה כבר תלוי בהחלטות המדיניות שתקבל הממשלה.
התרעות פיקוד העורף