"הקוטביות גדלה," היא אומרת. "יש משפחות שחיות היום כי מחר מלחמה, מגדילות הוצאות על בילויים ונסיעות לחו"ל; ויש אחרות שלוקחות אחריות, סוגרות חובות ומחזקות את החסכונות. השבר יצר שני נתיבים, והפערים רק מתחדדים".
האינפלציה הרשמית אולי התמתנה, אבל לדברי אור היא לא מספרת את הסיפור האמיתי בשטח. "המשפחות חוות את זה אחרת – הן לא מסתכלות על המדד, הן מסתכלות על החשבון בבנק" היא אומרת, "כבר יש איזשהו גבול לכמה אפשר להצטמצם, והיצירתיות של משפחות מגיעה בעיקר מאיפה להרחיב, מאיפה להגדיל הכנסות".
לצד השינוי הטכני אור מזהה גם שינוי תודעתי עמוק יותר. לצד מי שממשיכים לחיות באשראי ולדחות את הקץ, מתרחבת הקבוצה של משפחות צעירות שמנסות לשנות כיוון.
"יכול להיות שיש לזה השלכות של המלחמה ושל 7 באוקטובר - שהמדינה לא הייתה פה. ברגע האמת המדינה לא תפקדה, אבל יותר צעירים שמים סימן שאלה על תרבות הצריכה הקפיטליסטית", היא אומרת. לדבריה, הם מתחילים לחפש מודלים חלופיים של צריכה, לאמץ מינימליזם ולבנות חסכונות במקום לצבור חובות.
התמונה אצל משפחות המילואימניקים מורכבת אפילו יותר. חלקם יצאו נשכרים בזכות המענקים הנדיבים, אחרים, בעיקר עצמאים או שכירים שתלויים במשכורת אחת, מצאו את עצמם מתמודדים עם קריסה תזרימית.
אבל הסיפור אינו מסתכם במאזן הכנסות והוצאות. הוא חודר גם אל תוך התא המשפחתי – ולעיתים גם אל מה שנשאר ממנו. למשל, גרושות רבות של מילואימניקים מצאו את עצמן מול שוקת שבורה: כל המענקים שניתנו במהלך המלחמה – מהחזרי בייביסיטר ועד תוספות שכר – נכנסו ישירות לחשבון הבנק של המילואימניק, והוא זה שהחליט אם וכמה לחלוק איתן.
"אני רואה מקרים שבהם נשים נשארות בלי שקל," מתארת אור. "ברור שהכסף מביטוח לאומי צריך להגיע למילואימניק כמו משכורת רגילה, אבל המענקים הרי נועדו מראש למשפחה וחלק לא מבוטל מהם ניתן בגין הילדים. וכשכל הכסף נצבר אצל צד אחד בלבד, בזמן שהטיפול בילדים נופל על הצד השני זה עלול להביא אותו לקריסה כלכלית".
הדברים על אור מקבלים חיזוק מסקר של הלמ"ס שפורסם בשבוע שעבר, על פיו 68% מגרושות המילואים דיווחו שנזקקו לסיוע כלכלי בעקבות שירות המילואים – שיעור גבוה בהרבה מאשר בקרב הנשואות.
ומה לגבי היום שאחרי? מבחינת כרמי הוא כבר הגיע אתמול. "אני לא חושבת שיש מה לחכות ליום שאחרי המלחמה, הרי יהיה פה רק יותר גרוע מבחינת מיסוי בשנים הקרובות ומבחינת סדרי עדיפויות ממשלתיים, כי בסוף המדינה בחוב - זה אומר שכולנו בחוב" היא אומרת.
אור חותמת בקריאה למשפחות "ללמוד כבר עכשיו כלים אמיתיים ולקחת אחריות, ולא לסמוך על זה שמישהו מלמעלה יציל אותן – בוודאי לא כל מיני תכניות ממשלתיות קצרות טווח או הלוואת בלי ריבית למיניהן שהן אולי פלסטר, אבל לא פותרות בעיות תזרימיות אלא רק מעמיקות אותן".
התרעות פיקוד העורף