על פי ועדת הפרס, "עבודתם מלמדת שצמיחה מתמשכת אינה מובנת מאליה. קיפאון כלכלי, ולא צמיחה, היה הנורמה ברוב ההיסטוריה האנושית. עלינו להיות מודעים לאיומים על צמיחה מתמשכת ולפעול נגדם".
מוקיר, היסטוריון כלכלי בן 79, נולד בהולנד להורים ניצולי שואה, עלה לישראל עם אמו לאחר מות אביו, ולמד באוניברסיטה העברית, שם השלים תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ובהיסטוריה.
בהמשך עשה את התואר השני והדוקטורט באוניברסיטת ייל, ומשם המשיך לקריירה בינלאומית באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי. הוא גם משמש כעמית מחקר באוניברסיטת תל אביב, וידוע כאחד החוקרים המרכזיים בעולם להבנת המהפכה התעשייתית והגורמים התרבותיים שעמדו מאחוריה.
"מוקיר, לעומת זאת, שייך לדור חדש שהכניס לתוך הכלכלה גורמים תרבותיים ומוסדיים - לא רק כמה כסף משקיעים, אלא איך אנשים חושבים על קידמה". במילים אחרות, מוקיר לא ראה בצמיחה תהליך אוטומטי. הוא טען שההיסטוריה הכלכלית היא בעיקר סיפור של עיכובים, מחסומים, וקבוצות לחץ שחוסמות חידושים - ומה שמעניין הוא המקרים הנדירים שבהם הצלחנו לשבור את שיווי המשקל הזה.
“אבל יש גם הבדל משמעותי ביניהם" אומר כץ, "דיימונד מנסה להסביר את ההיסטוריה עד שנת 1500 - למה אירופה פלשה לאמריקה ולא ההפך. מוקיר הלך עוד צעד קדימה, הוא מגיע בדיוק לנקודה שבה דיימונד נעצר, ומתמקד במהפכה התעשייתית עצמה: למה היא קרתה דווקא באירופה, ולמה דווקא באנגליה".
“אפשר לראות את זה גם בהייטק הישראלי,” הוא אומר. “מוקיר מדבר על החשיבות של פתיחות, מסחר ותחרות – וזה בדיוק מה שמניע חדשנות גם כאן. תראה את ההבדל בין מגזר ההייטק הדינמי, הפתוח לעולם, לבין התעשיות המסורתיות שחיות תחת חסות רגולטורית – זה אותו דפוס".
לדבריו, מוקיר מלמד ששורש הצמיחה נמצא בתחרות מתמדת, לא בהגנה. “המהפכה התעשייתית קרתה באירופה מפני שבין המדינות שם התקיימה תחרות בלתי פוסקת, שלא אפשרה לקבוצות לחץ לעצור את הקדמה. בסין, לעומת זאת, כשהיה שלטון מרכזי אחד – זה נתקע. זה שיעור מעולה גם למדינות קטנות היום, ובוודאי לישראל: חדשנות לא צומחת כשמגנים עליה, אלא כשנותנים לה להתחרות.”
בניגוד לכלכלנים קלאסיים, מוקיר כותב כמו היסטוריון. “זה לא מחקר אמפירי רגיל,” אומר כץ ונזכר בקורס שלקח אצלו לפני למעלה מעשור. “אין רגרסיות, אין מודלים תיאורטיים. הוא כותב כמו היסטוריון — על אנשים, רעיונות, תפיסות. וזה מה שעושה אותו כל כך נגיש ומרתק. יש לא מעט פרופסורים לכלכלה, כולל כאלה שזכו בנובל, שהם פשוט לא מרצים טובים. יואל מוקיר היה אחר, הוא באמת אחד המרצים הכי טובים שיצא לי לשמוע".
על השאלה אם הופתע מהזכייה ואם בזמן שלמד אצלו חשב שהוא לומד אצל זוכה נובל עתידי, כץ משיב בחיוך “האמת שלא הופתעתי, וגם לא חברים שדיברתי איתם. לא ידענו שזה יהיה השנה, אבל השם שלו רץ ב"בורסת השמות" של הנובל כבר הרבה זמן. זה תמיד קצת עניין של מזל - מי זוכה השנה, מי בשיא, מי כבר מבוגר מספיק ועדיין חי – אבל השם של מוקיר היה שם כל הזמן ברקע”.
התרעות פיקוד העורף