אז מה זה בעצם אומר "מדד שלילי"? מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי הממוצע במחירים של סל המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים - ממזון ושכירות ועד תחבורה, ביגוד ובידור.
כאשר המדד שלילי, פירוש הדבר שהמחירים ירדו - כלומר, יוקר המחיה נשחק מעט כלפי מטה. לכן, בניגוד אולי לקונוטציה הראשונית, דווקא נתון "שלילי" הוא חדשות טובות: הוא מרמז שהלחצים האינפלציוניים נרגעים, ופותח לבנק ישראל פתח להוריד את הריבית.
הגורם המרכזי שעשוי להוריד את המדד הפעם הוא סעיף התחבורה והתקשורת, ובעיקר מחירי הטיסות לחו"ל. אחרי עליות חדות בחודשים האחרונים, הצפי הוא לירידה חדה, בין השאר בשל סוף עונת הקיץ, ההתחזקות של השקל, והחזרת טיסות של חברות זרות לישראל. גם סעיפים נוספים צפויים לתרום לירידה במדד - כמו "חינוך ותרבות", "מלונות", ואפילו מזון, על רקע מבצעי החגים.
מנגד, אומר קצביאן סעיף השכירות צפוי לעלות ב־0.4%–0.5%, אך גם כאן יש אי־ודאות. עליות חזקות בחודשים האחרונים עלולות להביא לתיקון קל, בעוד ששוק השכירות כולו נמצא בלחץ מתמשך.
ואיך כל זה משפיע על הריבית? האינפלציה בפועל היא הגורם המרכזי שמנחה את החלטות בנק ישראל. הרגיעה הביטחונית והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בהחלט תומכות בהפחתת ריבית, אבל הנגיד אמיר ירון רוצה להיות בטוח שהירידה באינפלציה היא לא זמנית.
לפי הערכות הקונצנזוס, שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד על כ־2.8% אחרי פרסום מדדי ספטמבר ואוקטובר, לעלות שוב ל־3% בנובמבר, ולרדת מתחת ל־3% רק במהלך 2026. אבל, אם מדד ספטמבר יפתיע כלפי מטה, ייתכן שהאינפלציה תרד כבר עכשיו לאזור 2.5%–2.6% - נתון שיקל מאוד על הבנק להצדיק הפחתת ריבית כבר בנובמבר.
עם זאת, קצביאן מזכיר כי הסיכון הביטחוני עדיין לא נעלם לגמרי: "חמאס כבר לא עומד בחלק מתנאי ההסכם, וישנה אי־ודאות לגבי המשך היישום. לכן, למרות השיפור, בנק ישראל יישאר זהיר ויתבסס על הנתונים בפועל".
האם יש צפי לירידת הריבית? לדבריו, "אולי הערב נדע בהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל האם הוא יוריד את הריבית כי המלחמה הסתיימה, או שהוא יחכה עם זה. אולי הגיע הזמן שהוא יוריד את הריבית בהנחה שהשקל כל כך חזק ביחס לדולר בחודשיים האחרונים".
התרעות פיקוד העורף