לדבריו, "השינוי שעליתי עליו הוא שנוצרה חברה באירופה, בעיקר בבריטניה ובצרפת שבה אנשים הכירו בחשיבות של 'ידע שימושי', מה שאנחנו קוראים לו היום מדע וטכנולוגיה, שבעזרת המדע אפשר לשפר את רמת החיים. לנו זה נשמע בנאלי וטריוויאלי לחלוטין, צריך להבין שבמאה ה-17 הרעיון הזה נולד עם ההוגה האנגלי פרנסיס בייקון, הוא היה בין הראשונים שהבין שרק מחקר מדעי ישפר את איכות החיים שלנו, זו הייתה תובנה מדהימה בתקופה ההיא".
"אין שום ספק שהקידמה שלנו היא טכנולוגית ומדעית, אבל מבחינה חברתית ופוליטית קשה מאוד לומר שאנחנו התקדמנו הרבה מאוד יחסית לתקופה. התרבות הפוטליטית בעולם לא השתפרה בד בבד עם התרבות הטכנולוגית. אנשים באוקראינה סובלים לא בגלל שהטבע מתנכל אליהם ולא בגלל שהם לא מסוגלים לייצר, אלא שהם בסכסוך עם מדינה אחרת. אם לא היו מלחמות בעולם תמותת הילדים הייתה יורדת כמעט לאפס", הסביר.
פרופסור מוקיר הוא היסטוריון כלכלי המלמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי וגם כעמית מחקר באוניברסיטת תל אביב. מוקיר נולד בהולנד ב-1946 להורים ניצולי שואה. הוא עלה לישראל עם אימו לאחר פטירת אביו.
התרעות פיקוד העורף