תקציר הפרקים הקודמים, למי שפספס, הוא שקרנות ההשתלמות הוקמו בישראל בתחילת שנות ה-60 כאמצעי לעידוד השתלמויות מקצועיות לעובדי הוראה. עם השנים הן התרחבו לכלל השוק הפרטי והפכו בפועל למכשיר חיסכון כללי, נטול קשר ללימודים או הכשרות מקצועיות. כיום מדובר באחד מאפיקי ההשקעה הפופולריים בישראל, ובאחת ההטבות המשמעותיות ביותר שמוענקות לשכירים במשק.
מנקודת מבט מצרפית, ההטבה הזו היא השלישית בגודלה בישראל - מיד אחרי ההטבות על החיסכון הפנסיוני ונקודות הזיכוי בגין ילדים - ועלותה נאמדת בכ־10.7 מיליארד שקל בשנה. מתוכם כ־8.5 מיליארד שקל נובעים מהפטור בשלב ההפקדה ועוד כ־2.2 מיליארד שקל מהפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה.
הפטור בשלב ההפקדה נובע מכך שחלקו של המעסיק בהפקדה - עד לשיעור של 7.5% מהשכר ועד לתקרת שכר של 15,712 שקל בחודש - אינו נחשב כהכנסה חייבת במס או בביטוח לאומי. כלומר, העובד מקבל תוספת שכר עקיפה מבלי לשלם עליה מס. הפטור השני, בעת המשיכה, מתייחס לרווחים שהצטברו בקרן במהלך השנים: כל עוד הכסף נמשך לאחר שש שנות ותק (או שלוש שנים לצורך השתלמות מקצועית), כל הרווחים פטורים ממס רווחי הון, בניגוד כמעט לכל אפיק השקעה אחר במשק.
נקודה נוספת שמעלה הכלכלן הראשי היא שישראל חריגה מאוד ביחס לעולם. ברוב מדינות ה־OECD אין פטור ממס לא בשלב ההפקדה ולא בעת המשיכה, ואילו בישראל נהנה החוסך מהטבה כפולה - גם על ההפקדות וגם על הרווחים. בכך ישראל מצטיינת בנדיבותה כלפי החוסכים, אך גם בבולטותה כחברה שמיטיבה בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות.
באוצר בחנו שלוש חלופות עיקריות לצמצום ההטבה: הפחתת תקרת ההכנסה המזכה ב־25%, ביטול הפטור ממס רווחי הון, או הגבלת הפטור לשש השנים הראשונות בלבד. לפי הניתוח, הפחתת התקרה היא הצעד שמקטין בצורה המשמעותית ביותר את אי־השוויון – אך דווקא ביטול הפטור ממס על רווחי הון הוא זה שיניב את ההכנסה הגבוהה ביותר לקופת המדינה. כלומר, יש כאן דילמה קלאסית בין צדק חברתי לבין יעילות פיסקלית – ובאופן אולי קצת מפתיע, מחברי הדו"ח בחרו בראשונה. “מומלץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה” הייתה ההמלצה שלהם, או יותר נכון ההתפשרות שלהם. הם כמובן מעדיפים לבטל את ההטבה כליל.
אז האם יש היגיון בביטול ההטבה? כן, בהחלט. האם זה יקרה? כנראה שלא. חיפוש קצר בגוגל יגלה לכם שההצעה הזו היא עז כל כך קבועה של משרד האוצר, שבטח כבר יש לה כינוי חיבה כמו "עזיזה" או משהו בסגנון ושיש תורנות של הרפרנטים מי מאכיל אותה ומסרק לה את השיער. כל שנה האוצר מעלה את הנושא, ההסתדרות עולה על בריקדות, מוצאים איזו פשרה, והפלא ופלא העז חוזרת לדיר בדיוק ברגע הנכון כדי ששני הצדדים יוכלו להכריז על הישג. אין על עזיזה.
אז בינתיים, לפחות בעתיד הנראה לעין קרנות ההשתלמות עדיין איתנו, וכל עוד הם ימשיכו ליהנות מהפטור מדובר באחד הכלים המשתלמים ביותר לחיסכון. לכן, ההמלצה היא פשוטה: עצמאים? תפקידו עד לגובה התקרה הפטורה ממס (כ-20,500 בשנת 2025). שכירים? אתם אמנם לא יכולים לפתוח קרן השתלמות בעצמכם, אבל כדאי לבקש מהמעסיק באופן יזום כחלק מהסכם השכר (ולפעמים אפילו שווה לוותר על העלאה או להסכים לירידה בשכר בתמורה, כמובן שכל מקרה לגופו). העיקר לנצל את ההטבה כל עוד היא קיימת. גם אם יום אחד יוחלט לשנות את הכללים - ואני בהחלט בעד שזה יקרה - עדיין סביר מאוד שהשינוי יחול רק קדימה, ולא רטרואקטיבית.
התרעות פיקוד העורף