זה לא "פייטר" - זו פארסה: כשהמדינה "משחקת" בכסף של המילואימניקים | אריאל פייגלין

תשאלו כל מילואימניק כמה היה מוכן לקבל במזומן במקום הסכום שצה"ל הטעין עבורו בכרטיס האשראי “פייטר" (שבשקט־בשקט הפך להרבה פחות משתלם), ותקבלו כסף שמדינת ישראל זרקה לפח האשפה

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
כרטיס בכיוון אחד
כרטיס בכיוון אחד | צילום: מעריב אונליין
4
גלריה

בטח קראתם את הכותרות בשבוע שעבר על איך המדינה לקחה כמה מאות שקלים מכל מילואימניק, ובמקום לפחות להכניס אותם בחזרה לכיס - מה שהיה מאפשר הורדת מיסים או הקטנה של הגירעון - פשוט זרקה אותם לפח. לא? לא מצלצל מוכר? אפילו לא קצת? אל דאגה, הבעיה היא לא בכם. פשוט לא היו כותרות כאלו. זה עבר מתחת לרדאר.

מילואימניקים, לוחמי מילואים
מילואימניקים, לוחמי מילואים | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

אני, למשל, קניתי רק בערב ראש השנה תיק למחשב וכונן נייד ב-KSP באמצעותו, אבל מילואימניק אחר שינסה לעשות היום את אותה הקנייה בדיוק יגלה שהכרטיס לא עובר.

ה"פייטר", למי שלא מכיר, הוא כרטיס אשראי דיגיטלי שצה"ל חילק ללוחמים במילואים. כל אחד קיבל כרטיס עם סכום טעון בהתאם למספר הימים ששירת, עד לתקרה של 5,000 שקל. בכרטיס הזה אפשר היה להשתמש במגוון חנויות שנכללו ברשימת 66 סוגי העסקים שהוגדרו מראש - עד שמישהו החליט באופן שרירותי שהם כבר לא ברשימה.

KSP וחנויות טכנולוגיה אחרות, כאמור, הוסרו מהרשימה באופן פתאומי בשבוע שעבר, אבל הן ממש לא היחידות: מאפיות, חנויות כלי נגינה, מספרות, אופטומטריסטים - 37 סוגי עסקים בסך הכל שנכללו בכרטיס המקורי, כולם נעלמו ממנו בשבוע שעבר בן לילה.

ההיעלמות הזאת שווה כסף, והרבה. לא למדינה, שכאמור לא החזירה שקל אחד לכיס, אלא למילואימניקים. הכרטיס שלהם פתאום שווה פחות. אומנם האפליקציה של כאל עדיין תראה שיש בו 5,000 שקל, ואם תלכו איתו לבית קפה בגן הבוטני כנראה עדיין תוכלו לגהץ שם, אבל מי מגהץ 5,000 שקל בבית קפה? לא הייתם מעדיפים לעשות עם הכסף דברים אחרים?

לפני כמה חודשים הייתי בעוד סבב של מילואים (רביעי, אבל מי סופר), ובאחת השמירות שם בלילה על החרמון יצא לי לנהל עם אילן שיחה דומה על שוברי החופשה. “אם צה"ל היה מציע לך 2,500 שקל במזומן במקום השובר חופשה שקיבלת, היית מסכים?", שאלתי. “ואם לא, אז באיזה סכום כן? 2,700? 3,000? 3,200?".

זו בערך הנקודה שאילן עצר אותי. כן, תמורת 3,200 שקל במזומן הוא היה מוסר בשמחה את שובר החופשה שלו. אז מה אם באופן רשמי שובר החופשה שווה 3,500 שקלים? עבורו, כך מסתבר, שובר החופשה שווה רק 3,200. אולי אפילו קצת פחות, לכו תדעו, לא באמת ניסיתי להתמקח.

את אותה שיחה בדיוק אתם מוזמנים לנהל עם כל מילואימניק שנמצא מסביבכם לגבי כרטיס הפייטר, ואתם תגלו שהתשובה שלו השתנתה משמעותית באותו לילה בשבוע שעבר.

בתי קפה בתל אביב
בתי קפה בתל אביב | צילום: צילום המחשה: סילמה קדר, פלאש 90

הרי אין כמעט אחד במדינה שלא היה לוקח 4,900 שקל במזומן במקום 5,000 בכרטיס. כנ"ל לגבי 4,800. אבל אם הייתם מתחילים לרדת, באיזה סכום היו אומרים לכם “סטופ"? 4,500? 4,300? 4,000? כל אחד והעדפותיו.

אבל מה שבטוח זה שהיה סכום כזה שבו המילואימיק כבר לא היה מעדיף מזומן על פני הכרטיס. ומה שאפילו עוד יותר בטוח, זה שהחל משבוע שעבר הסכום הזה יותר נמוך.

כי אם אני בתור מילואימניק העדפתי את הכרטיס על פני מזומן כי ידעתי שאני יכול להשתמש בו כדי לקנות את המשקפיים שגם ככה התכוונתי לקנות, או כי אני גם ככה בכל שישי קונה חלות ומאפים, אז ברגע שמגוון העסקים שבהם אני יכול להשתמש בו נחתך ביותר מ-50%, הכרטיס עצמו כבר שווה פחות.

אז אם קודם לא הייתי מוותר על הכרטיס תמורת פחות מ-4,600 שקל, אולי עכשיו כבר אסכים להתפשר אפילו על, למשל, 4,250. וההפרש הזה, אותם 350 שקל, הוא פשוט כסף שהלך לפח. המדינה לא חסכה אותו, והמילואימניקים לא נהנו ממנו.

וכשתוסיפו אותו ל-400 שקל שמראש הלכו לפח, ול-300 שקל שאילן היה מוכן לוותר עליהם ברגע כדי להחליף את השובר שלו במזומן, ותכפילו את זה ב-300 אלף מילואימניקים, זה כבר הרבה מאוד כסף.

אבל זה עוד הכסף הקטן. אם אנחנו באמת רוצים לדבר על כסף שנזרק לפח, על המדורה הגדולה והיפה של כספי המיסים שלנו, חייבים לדבר על הפיל שבחדר - "מחיר למשתכן". אבל זה יחכה כבר לשבוע הבא, אחרי שהרישום להגרלה הנוכחית ייסגר. וזו גם ההזדמנות להזכיר שאם עוד לא נרשמתם, יש לכם עד רביעי הקרוב. אני כבר נרשמתי.

נכון, בתור כלכלן אני חד-משמעית נגד התוכנית, ובשבוע הבא אפרט למה, אבל אני גם נגד להשליך כסף מהליקופטרים, וזה לא אומר שאם אראה מסוק מפזר דולרים בשמיים לא אנסה לתפוס כמה שטרות.

קטנה לסיום

עכשיו כל שקל שיש לכם בארנק שווה קצת קצת יותר מהשקל שהיה לכם בארנק לפני חודש. האינפלציה, לפחות זמנית, במגמת נסיגה. פנטסטי.

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ' | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לפני חודש הזהרתי כאן שהחגיגות של שר האוצר על הירידה באינפלציה היו מוקדמות מדי, והזכרתי שעלייה של 0.7% במדד בחודש אחד - כפי שהיה בחודש אוגוסט - היא נתון גרוע מאוד, ושהסיבה היחידה שהאינפלציה השנתית בכל זאת ירדה היא פשוט כי אוגוסט שעבר היה גרוע אפילו יותר.

“תעצרו עם השמפניות" ביקשתי, “הרי גם שר האוצר וגם הנגיד יודעים שבספטמבר שעבר מדד המחירים היה מינוס 0.2%, כלומר מדד המחירים של חודש ספטמבר שאנחנו נמצאים בעיצומו לא צריך אפילו לעלות - מספיק שהוא יהיה אפס כדי ששוב נצא מחוץ ליעד האינפלציה של בנק ישראל. מה שר האוצר מצפה שיקרה במקרה הזה? שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית עכשיו כי האינפלציה ירדה, ושוב יעלה אותה בעוד חודש וחצי כשהאינפלציה תעלה בחזרה כמעט בוודאות?".

ובכן, היא לא עלתה. טעיתי. אני עדיין עומד כמובן על כך שהמדד באוגוסט היה גרוע מאוד, אבל מתברר שהשמפניות אולי כן היו מוצדקות. ואולי סוף-סוף, אחרי שנתיים של מלחמה, גם בחזית מול יוקר המחיה אנחנו שומעים קצת בשורות טובות. לכבוד זה ראוי לשתות. לחיים.

תגיות:
צה"ל
/
משרד הביטחון
/
ריבית
/
משרד האוצר
/
אינפלציה
/
מדד המחירים לצרכן
/
מילואים
/
מילואימניקים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף