פיקסמן טוען כי מאחורי מדיניות ההסתרה עומד שיקול חמור בהרבה - החשש שהמידע ייחשף בפני רשויות זרות. “על פי המידע שברשותי, מדובר בפרשה הכוללת העברות כספים לחו"ל שאינן תואמות את כללי הדיווח הבינלאומיים, ועלולות להיחשב כחלק ממערך רחב של הלבנת הון, שבוצע למעשה באישור ובאדישות של גופים רגולטוריים ישראליים - לרבות רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ובנק ישראל. הפחד שהפרשה תיחשף במלואה מול הרשויות האמריקניות מוביל, כך נראה, למדיניות של השתקה".
לדבריו, המדיניות הזו אינה רק מחדל אלא סכנה של ממש. “במקום לחשוף את האמת, בוחרים להסתיר את עומק הכשל ובכך לשמר תרבות של חסינות רגולטורית. ההשלכות כבר נראות בשטח - ארגוני פשיעה ומשפחות פשע חדרו לענף הביטוח והאשראי, ורואים בפרשת סלייס מודל לחיקוי ולמקור השראה. אם רשות שוק ההון לא תנקוט פעולה נחרצת, זה רק עניין של זמן עד שנראה מקרים חמורים בהרבה, כולל סכנה ממשית לחיי סוכנים וחוסכים".
פיקסמן מסיים את מכתבו בקריאה ישירה לראש הרשות: “אני קורא לך, מר גל, להפסיק את ההסתרה, לפרסם לציבור דו"ח מפורט עם נתונים, שמות וסכומים, ולהורות על פתיחת חקירה פלילית מלאה נגד כלל המעורבים. רשות שוק ההון אמורה להגן על כספי הציבור - לא להגן על מי שפגע בהם".
כזכור, פרשת סלייס, שנחשפה לראשונה במאי 2022, עסקה בניוד כספי חיסכון פנסיוני של אלפי חוסכים לקופות גמל בניהול אישי ולקרנות חוץ - חלקן זרות - בניגוד לתקנות וללא ידיעת הלקוחות. היקף הפרשה מוערך בכ־800 מיליון שקל, והיא הובילה למינוי מנהל מורשה לחברה ולפתיחת חקירות נוספות. למרות ההבטחות להשבת הכספים והצהרות האוצר כי “חלק הארי” מהכסף אותר, בפועל - כשנתיים וחצי אחרי החשיפה - מרבית החוסכים עדיין ממתינים לכספם.
נכון להיום, דו"ח ההסדרה שהוגש לבית המשפט טרם פורסם לציבור במלואו, אף שהוא אמור לכלול את פירוט הכספים שאותרו ואת לוחות הזמנים להשבתם. גם המנהל המורשה, רו"ח אפי סנדרוב, טרם השלים את יישום ההסכמות עם הגורמים המרכזיים בפרשה. דברי פיקסמן, שנחשב למי שהרים לראשונה את הדגל האדום בפרשה, מחזירים את הנושא למרכז הבמה הציבורית - ומציבים סימן שאלה קשה לא רק על תפקודה של חברת סלייס, אלא על תפקודה של רשות שוק ההון עצמה.
התרעות פיקוד העורף