מטרת הרפורמה הייתה לייעל את המערכת ולמנוע ניפוח שכר מלאכותי שנוצר במקרים מסוימים בקרב משרתי מילואים שהמשיכו לעבוד במהלך השירות. אלא שבפועל, עדויות רבות שהוצגו בפני הוועדה חשפו פגיעה קשה במשרתים - חלקם דיווחו על ירידה של עשרות אחוזים בגובה התגמול החודשי.
אחת הבעיות המרכזיות שנחשפו בדיון נוגעת למשרתי מילואים שהפסיקו לעבוד במהלך המלחמה, למשל בעקבות חופשה, אבטלה או חופשת ירח דבש. לפי החוק, אם חלפה תקופה של יותר מ-90 יום בין השירותים, המשרת מאבד את האפשרות ל"גרירת שכר" - מנגנון המשמר את רמת השכר הקודמת - ומתחיל לקבל את התגמול המינימלי, העומד על כ-300 שקלים ליום בלבד.
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שיזם את הדיון, אמר כי "אם התיקון יוצר עיוותים כאלה בחישוב התגמולים - יש צורך לתקן גם ברמת החוק. לא ייתכן שאנשים שנקראו לשירות המדינה נופלים מ-1,500 שקל ליום ל-300 בלבד".
כך למשל, ד', משרת מילואים שיצא בחודש מאי 2025 לירח דבש, העיד כי ערך תגמול המילואים שלו ירד בשובו בכ-80%. נציג הביטוח הלאומי הסביר כי לפני חודש מאי שכר עבודתו של ד' עמד על כ-30,000 ש"ח בחודש. תגמול המילואים עמד על כ-50,000 ש"ח בשל הניפוח המלאכותי וכי התיקון, שנכנס לתוקף בחודש מאי, אמור היה להחזיר את התגמולים לגובה שכרו האמיתי וכי אכן נוצר עיוות בשל יציאתו לירח דבש, שהוריד את התגמול שלו לתגמול המינימלי.
נציגת משרד האוצר ציינה כי החוק הקיים כן מאפשר לד' להגיש דרך המעסיק בקשה מחודשת ולקבל את התגמול על פי שכרו בפועל. בהתייחס לדברים אמר ד': "את התגמול שקיבלנו קיבלנו על פי חוק והובטח שלא ייפגע מי שלא תיפתח לו תקופה מסוימת בין תקופות השירות. זו בעיה שפגעה במשרתים רבים וזה עולה לנו במאות אלפי שקלים. שמו אותנו במלכודת שאני לא יכול לצאת ממנה. פניתי לכל גורם אפשרי וכל אחד אומר לי - זה לא אנחנו. זו משאבת אנרגיה לא הוגנת. תנו לנו את הזמן והאנרגיה שיש לנו כדי להשקיע אותם בבית".
משרת אחר סיפר כי הפסיד כבר מעל 70 אלף שקל כתוצאה מהשינוי: "כרגע אני מפסיד כסף על ללכת למילואים. אין פתרון כבר חצי שנה, והחלטתי עם המפקד שלי להקפיא את המילואים לכמה חודשים. אנחנו צריכים שתילחמו בשבילנו".
אורי פרמינגר, משרת מילואים עצמאי, העלה בנוסף את הקשיים שעדיין קיימים אצל משרתים עצמאיים, כשגובה התגמולים שלהם עדיין יורד ככל שהם משרתים תקופה ארוכה יותר. נציגת משרד האוצר ציינה כי המענה למשרתים העצמאיים אמור להגיע מקרן הסיוע למשרתי המילואים ולא דרך תגמולי הביטוח הלאומי.
נציג הביטוח הלאומי, אוריאל כזום, הבהיר כי "הרפורמה ביטלה ניפוחים מלאכותיים של שכר, אך במקביל אפשרה עלייה של עד 20% בשכר המדווח של המשרת". לדבריו, בעקבות השינוי דווקא עלה גובה התגמול של כ-12 אלף משרתי מילואים. "אנחנו מודעים לקשיים, ונציגי הביטוח הלאומי נמצאים בשטח ובנקודות השחרור כדי לפתור בעיות גם פרטניות וגם רוחביות", הוסיף. גם נציג משרד הביטחון הדגיש בדיון כי התיקון האחרון דווקא האריך את תקופת הגרירה לאותם משרתים מ-60 ל-90 ימים.
ד"ר עו"ס גילי תמיר, שמובילה תכנית למימוש זכויות משרתי מילואים בכאן ב', הזהירה כי "החוק פגע ישירות במי שתרמו הכי הרבה והפסידו הכי הרבה. יש לנו מאות פניות של אנשים שאיבדו את מקום העבודה ונפגעו כלכלית בעשרות אלפי שקלים".
בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ וולדיגר, כי "משרתי המילואים חייבים לקבל לא רק הערכה וכבוד - אלא גם תגמול הולם ופתרונות אמיתיים לכל בעיה שנוצרה בעקבות הרפורמה. אנחנו מגויסים לדבר הזה, כדי לתקן כל מה שצריך וכמה שיותר מהר". הוועדה הודיעה כי תקיים דיון מעקב נוסף בשבועות הקרובים, במטרה לוודא שהפתרונות אכן יושמו ולבחון אם נדרשים תיקונים נוספים בחוק.
התרעות פיקוד העורף