לפי הודעת הוועד, מחר (שלישי) תושבת כל הפעילות בסניפי אזור המרכז - תל אביב, רמת גן־גבעתיים, בקעת אונו ופתח תקווה - לצד חטיבת השווקים הפיננסיים והמוקד הטלפוני הארצי. המשמעות היא שגם מחר יפעל הבנק במתכונת מצומצמת במיוחד, ולקוחות רבים צפויים להיתקל בשיבושים.
בארגון העובדים טוענים כי הנהלת הבנק מקדמת תוכנית לקיצוץ מאות תקנים ולביצוע ניודים כפויים של עובדים, וזאת למרות רווחי עתק של מיליארדי שקלים שרושם הבנק בשנים האחרונות. לטענתם, מדובר ב"צעדים כוחניים וחד־צדדיים" שנועדו לשפר את שורת הרווח על חשבון העובדים והלקוחות.
השביתה האזורית מצטרפת לשורה של צעדים שנקט הוועד בחודש האחרון ובהם השבתת יום עבודה מלא בסוף ספטמבר, שתי שביתות של חצאי ימים, הפגנות ועיצומים. לכאורה, כפי שכבר כתבנו בעבר, מדובר בעימות קלאסי בין העובדים החלשים להנהלה החזקה, אך המציאות מורכבת יותר.
עובדי הבנקים נחשבים זה שנים לבעלי תנאים מהטובים במשק עם עלות שכר ממוצעת של כ־40 אלף שקל בחודש, כאשר בראש הרשימה מככבים עובדי בנק הפועלים עם כ־44.4 אלף שקל לחודש – וזאת לצד משכורת 13, בונוסים, תנאים סוציאליים נדיבים במיוחד והלוואות בתנאים מועדפים.
בנוסף, גם ההנהלה וגם הוועד מודים שרוב התוכנית אינה כוללת פיטורים ישירים אלא בעיקר אי־איוש של משרות חדשות וניודים פנימיים, כך שהמאבק הנוכחי מתמקד פחות באובדן פרנסה ויותר בהתנגדות לשינויים ארגוניים ולחשש משחיקה בתנאים.
אז נכון, הממוצע הגבוה של השכר בבנק מוטה כלפי מעלה בזכות הבכירים והוותיקים, והצעדים שמקדמת ההנהלה צפויים לפגוע בעיקר בעובדים הזוטרים יותר – אבל גם כך קשה להצדיק את הצגת המאבק הזה כמאבק של “החלשים” ובטח שאין מה לרחם על כל 8,000 העובדים.
התרעות פיקוד העורף