במהלך המלחמה נהרגו ונחטפו כ־1,500 בני אדם - בהם 56 חקלאים, 52 עובדים זרים ו־13 סטודנטים זרים. נגרם נזק של כ־670 מיליון שקל לתוצרת החקלאית המקומית, והשוק איבד כ־25% מהיקף הייצור של ירקות ופירות בחצי השנה הראשונה ללחימה. מחירי הירקות והפירות עלו בשיעור חד - בממוצע 10.8% לעומת 3% בלבד במדד המחירים לצרכן הכללי, והגיעו לשיא של חמש השנים האחרונות.
המבקר מצא כי משרד החקלאות לא עדכן מאז 2015 את תוכנית החירום הלאומית, לא קיים תרגולים ולא הפעיל מערכת שליטה ובקרה מתפקדת עד יותר משנה לאחר פרוץ הלחימה. בנוסף, המדינה לא נערכה למחסור בעובדים - לאחר ש־21 אלף עובדים זרים ופלסטינים עזבו את הארץ, שהממשלה ניסתה לגייס עובדים ממדינות נוספות כמו סרי לנקה, אקוודור ומלאווי - בפועל רק 14% מהמועמדים נענו, והמחסור החריף.
הדוח מציין לטובה את עשרות אלפי המתנדבים שסייעו לחקלאים לשמור על השדות תחת אש, אך קובע כי גם שם נרשם חוסר תיאום בין הגופים השונים. ולסיום, המבקר ממליץ לעדכן באופן מיידי את תוכניות החירום ומציע שורה ארוכה של המלצות בירוקרטיות - בהן הקמת מנגנון עדכני למיפוי המשקים, חובת הצבת מיגוניות באישור פיקוד העורף, גיבוש הסכמים בילטרליים לגיוס עובדים זרים והקמת גוף שיתאם את מערך המתנדבים בעת חירום. המבקר גם ממליץ על תכנון מחודש של שרשראות האספקה, קביעת קריטריונים לחלוקת משאבים בעת משבר ודיון במבנה הבעלות על הקרקעות החקלאיות.
כץ טוען כי המחדל האמיתי טמון במדיניות עצמה - בהצבת חקלאים באזורי גבול לצד חסימת היבוא, שהובילה לעליית מחירים ולפגיעות ביטחונית מיותרת. "מה שגילינו בשנתיים האחרונות, זה שזה היה רעיון ממש ממש מטומטם להציב חקלאים באזורי גבול ובו זמנית לחסום יבוא. ממש. לא רק שסיפקנו מטרות נוחות למחבלים, אלא גם אפשרנו להם להעלות את המחירים לצרכן בכל רחבי הארץ, כאשר למדינה אין יכולת להגיב במהירות וביעילות לעליית המחירים".
כץ מסביר שהמסקנה המתבקשת היא פשוטה – "יבוא, יבוא ויבוא". לדבריו, היבוא לא נעצר בזמן המלחמה, והמחירים של מוצרים מיובאים לא עלו באופן חריג. "רק מחירים של מוצרים לא מיובאים, ובייחוד אלו שהמדינה התעקשה לדחוף את הייצור שלהם לאזורי גבול בגלל תפיסות אסטרטגיות שהיו צריכות לצאת מהאופנה אי שם בימי הביניים המאוחרים".
"בדוח המבקר כמובן לא תקראו שום דבר כזה" הוא חותם, "רק קשקשת אינסופית תחת כותרות כגון "אי-בהירות הכללים בעניין חובת המיגון של המבנים החקלאיים", "אי עדכון תרחיש הייחוס הענפי", או "הצבת מיגוניות ללא אישור פקע"ר" - כאילו שכל הבעיה היא שאין לנו כאן מספיק בירוקרטיה במדינה".
התרעות פיקוד העורף