הניתוח מתבסס על סקרי המיומנויות הבין־לאומיים (PIAAC) שנערכו בשנים 2022–2023 ובהם השתתפו עשרות מדינות. הנתונים חושפים תמונה מטרידה: רמת מיומנויות הקריאה והמתמטיקה של עובדים צעירים במגזר הציבורי בישראל נמוכה משמעותית מזו של עמיתיהם במגזר העסקי, גם כאשר מנטרלים גורמים כמו גיל, השכלה והשכלה פורמלית. לפני עשור הפער הזה כלל לא היה מובהק וכעת הוא כבר ברור, מדיד - ומטריד.
עוד יותר מטריד הוא הממד הבין־לאומי: גם בהשוואה לעובדי מדינה במדינות אחרות, ישראל נמצאת בתחתית הדירוג. הסיכוי שעובד צעיר במגזר הציבורי הישראלי יהיה בחמישון העליון של המיומנויות הוא הנמוך ביותר מבין כל המדינות שנבדקו - זאת למרות שרמת ההשכלה הפורמלית שלו דווקא גבוהה מהממוצע.
המשמעות היא שהמגזר הציבורי מתקשה לגייס ולשמר עובדים צעירים בעלי יכולות גבוהות. "איכותם של שירותי המגזר הציבורי תלויה במידה רבה באיכות ההון האנושי של עובדיו", נכתב בניתוח, ואם כך, "השחיקה הזו עלולה לפגוע באיכות השירותים לציבור בעתיד".
הניתוח של בנק ישראל אינו רק אזהרה מקצועית; הוא תמרור אזהרה מדינתי. אם ישראל לא תדע להשקיע בהון האנושי של עובדיה הציבוריים – לא רק בשכר, אלא גם בהכשרה, באוטונומיה מקצועית ובתמריצים למצוינות – הפער מהעולם המפותח עלול להפוך מקורי לכרוני.
התרעות פיקוד העורף