התוצר של ישראל עומד השנה על 60,010 דולר לנפש - כך פרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית. בשנת 2026 צפוי התוצר הישראלי, אחרי שנתיים של מלחמה שגבתה אבדות והוצאות אדירות של המדינה והתושבים, לזנק ל־64,280. בקפריסין, שאליה נוהרים הישראלים וכבר מתבססת שם מושבה, התוצר יהיה השנה 42,410 דולר לנפש ובשנה הבאה יעלה ל־45,600, ויוון, הפופולרית אצל הישראלים, עם תוצר של 27,170 דולר לנפש בשנת 2025 שיעלה ל־29,410. פחות ממחצית בהשוואה אלינו.
אלא שלצד הנתונים הפנטסטיים האלה, התמונה בישראל לא כל כך ורודה. עקב אכילס של ישראל הוא רמות המחירים האדירות של סחורות ושירותים. בישראל שיעור המיסוי גבוה, ובהיעדר סחר עם שכנותיה הקרובות, היא מבודדת כאילו הייתה אי בלב ים. המונופולים והקרטלים המוכרזים והלא מוכרזים עושים כאן כבשלהם, ושוק הייצור והשיווק ריכוזי. רגולציה ומכסים מאפשרים ליבואנים לא להעביר את הפחתות המחירים בשווקים הבינלאומיים לכיסיו של הצרכן הישראלי.
רשתות השיווק, עם מצג שווא של תחרות, בפועל נתפסות מדי פעם על ידי רשות התחרות בתיאום מחירים, ונקנסות בסכומים מגוחכים. ברשתות השיווק כל דאלים גבר: סימון מחירים הוא חובה על פי החוק והתקנות, אבל הפך בשטח לסעיף חסר ציות. רשות התחרות אומנם תופסת מדי פעם מפרי חוק, אך בגדול אין פיקוח על התנהגות הרשתות.
מכלים ואריזות בישראל עוברים תהליך שרינקפלציה, כלומר ירידה בכמות הנמצאת באריזות ועלייה במחיר האריזה בה־בעת. על פי החוק חייב היצרן או היבואן להודיע מבעוד מועד על שינוי האריזה ותוכנה, אך מי מקשיב? הרשויות המקומיות לא מסתפקות בהעלאת מחירי החנייה והארנונה בישראל לעסקים על פי נוסחה אוטומטית מופרכת, גבוהה בכל קנה מידה, כדי להחזיק מנגנון מנופח. התוצאה - עול מכביד על הצרכן, דרך מחירי סחורות ושירותים של החברות העסקיות המשלמות ארנונה מופקעת.
הלובי העסקי אינו עולה על בריקדות. ישנן העלאות שונות במחירים של שירותים לתלמידים, עלות הצהרונים מרוקנת את המעט שנשאר בכיסי ההורים שעובדים שעות ארוכות; גם בני נוער ומבוגרים מחויבים יותר על ידי הרשויות עבור שירותים שהם נזקקים להם. אין מי שיזעק עבור השכיר או העצמאי הקטן, שנאנק וקולו לא מגיע אפילו לאמצעי התקשורת והמדיה, שאף היא נגועה באינטרסים של בעליה.
משום כך, נכון לבחון את מצבה של ישראל מזווית אחרת. כשמסתכלים על התוצר לנפש מבחינת כוח הקנייה באמצעות מדד PPP – Purchasing power parity, הבוחן לא רק את התוצר לנפש, אלא גם משקלל את מה שאפשר לקנות ולרכוש בכסף שנצבר מהתוצר הזה, מבינים עד כמה המצב בישראל עגום.
על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית לשנת 2026, התוצר לנפש בישראל במחירי כוח קנייה צפוי לעמוד בשנת 2026 על 57,910 דולר. נמוך מקפריסין, עם 68,030 דולר. ביוון, שבה אתם מבלים בכיף, אוכלים, שותים ויוצאים לנופש, התוצר לנפש מבחינת כוח קנייה עומד על 46,800 דולר, בספרד 58,350 דולר, ובצרפת הסוציאליסטית, המאפשרת חיים נעימים כולל למהגרים שכלל אינם רוצים להתערות בה, התוצר לנפש מבחינת כוח קנייה יהיה בשנת 2026 67,670 דולר – 17% מעל ישראל.
בבריטניה, המשתוללת בהוצאות לרווחה ואשר שרת האוצר הכושלת שלה, רייצ'ל ריבס, גוררת לעלייה בגירעון הממשלתי, ה־PPP יהיה בשנת 2026 65,220 דולר. בגרמניה, המקפידה על מדינת רווחה מאז תום מלחמת העולם השנייה, יגיע ה־PPP ל־75,480 דולר, ובאיטליה ל־64,810 דולר. בבלגיה, היכן שהתוצר לנפש עומד על 60,420 דולר, מעט מעל ישראל, יגיע ה־PPP בשנת 2026 ל־77,700 דולר לנפש, ובהולנד (תוצר של 73,170 דולר לנפש) ל־86,130 דולר. שווייץ הקלוויניסטית מותירה את כולם מאחור עם תוצר לנפש בשנת 2026 של 111,050 דולר - אבל עם מיסוי כבד שמביא את התוצר לנפש מבחינת כוח הקנייה ל־99,970 דולר לנפש.
בואו נביט ימינה ושמאלה, לעבר שכנינו הקרובים והרחוקים באזור. ירדן, עם 4,910 דולר לנפש בשנת 2025, עם כוח קנייה של 11,980 דולר לנפש. מצרים עם תוצר של 3,190 דולר לנפש, עם כוח קנייה אדיר של 22,690 דולר לנפש. האמירויות עם 51,350 דולר לנפש מבחינת התוצר, אבל כוח הקנייה מגיע ל־89,560 דולר לנפש. ממש גן עדן במדבר.
טורקיה העוינת עם 18,200 דולר לנפש. הכל זול בטורקיה, אתם עדיין זוכרים, ולכן מבחינת כוח קנייה התוצר לנפש בטורקיה עומד על 45,990 דולר – רק 21% פחות משל ישראל. מעבר לאוקיינוס האטלנטי: ארה"ב עם תוצר של 89,600 דולר לנפש, ולמרות ההתייקרויות שם בשנים האחרונות, התוצר לנפש מבחינת כוח קנייה הוא 92,880 דולר - 60% יותר משל ישראל. בקנדה המתאסלמת, שאליה היגרו רבבות מיוצאי בריה"מ לשעבר, תוצר לנפש של 54,930 דולר, שעולה מבחינת כוח הקנייה ל־67,710.
במה נתנחם? אולי בקצב הצמיחה של התוצר בשנה הבאה על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. ישראל מובילה את הרשימה עם צמיחה צפויה של 3.9%, קפריסין 2.8%, יוון, גרמניה וספרד 2%, בריטניה ושווייץ 1.3%, בלגיה 1%, צרפת 0.9% בלבד ואיטליה 0.8%. מעבר לאוקיינוס: ארה"ב עם צמיחה צפויה בשנת 2026 של 2.1% וקנדה 1.5%. בצד השני של הגלובוס: ניו זילנד 2.2%, אוסטרליה 2.1%, דרום קוריאה 1.8% ויפן 0.6%.
ומה בנוגע למדינות היותר עניות והמתפתחות באסיה? הודו תצמח בשנת 2026 ב־6.2%, פיליפינים 5.7%, וייטנאם 5.6%, אינדונזיה - אולי הידידה החדשה שלנו - 4.9%, סין ב־4.2% בלבד ותאילנד, עם בעיות כלכליות, רק 1.6%.
עוד נתנחם בעניין תחזית החשבון השוטף: ישראל תהיה עם עודף גבוה גם בשנת 2026, זה 25 שנה ברציפות! העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים יהיה בשנה הבאה, על פי קרן המטבע הבינלאומית, 20.06 מיליארד דולר, לעומת גירעון של 16 מיליארד דולר בחשבון השוטף ביוון; של 125.1 מיליארד דולר בבריטניה; של 6 מיליארד דולר בצרפת; של 7.1 מיליארד דולר בבלגיה; וגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים של 20.1 מיליארד דולר בטורקיה.
לגרמניה יהיה עודף של 271.3 מיליארד דולר, להולנד עודף של 131.17 מיליארד דולר, לספרד של 53.9 מיליארד דולר, לדרום קוריאה 75.9 מיליארד דולר, ויפן עם עודף של 161 מיליארד דולר. לארה"ב יהיה גירעון בחשבון השוטף של 1.153 טריליון דולר, ולקנדה גירעון של 31.5 מיליארד דולר.
שיפור צפוי בגירעון התקציבי בישראל בשנה הבאה – 5.5% לאחר 6.37% השנה. זוהי ירידה מכובדת, אם נזכור שבשנת 2023 הגירעון עמד על 5.06%, שברבע ממנה הייתה ישראל במלחמה. הגירעון התקציבי הכולל במדינות המפותחות יהיה בשנה הבאה 4.89%. ב־7G, שהן העשירות ביותר, הגירעון יהיה 5.99% - בעיקר בגלל ארה"ב, שבה הגירעון הצפוי הוא 7.86%. בגרמניה, שמרחיבה תקציבים, הגירעון התקציבי יהיה 3.37%, בבריטניה 3.61%, בהולנד 2.79%, באיטליה 2.85% ובצרפת 5.84%.
החוב לתוצר של ישראל היה בשנת 2023 61.33%, בשנת 2025 60.24%, ובשנה הבאה יעוף מעלה ל־70.41%. מה לגבי אומות שלא במלחמה? בשנת 2026 באירופה בכלל החוב לתוצר צפוי לעמוד על 79.7%, ובמערב אירופה בפרט 87.7%. החוב לתוצר ביוון בשנה הבאה כפול מאשר בישראל – 141.9%. באיטליה 138.3%, בצרפת 119.6%, בבלגיה 110.6%, בבריטניה 104.8%, בספרד 98.7%, בפורטוגל 86.9%, בגרמניה 66%, בהולנד 45.2% ובשווייץ 36.1%. מעבר לאוקיינוס: ארה"ב 128.7%, קנדה 113%. בדרום־מזרח אסיה ובפסיפיק 96.6%. יפן 226.8%, סין 102.3%, הודו 80.8%, דרום קוריאה 56.7%, ניו זילנד 56.1% ואוסטרליה 50.7%. דרום אמריקה עם חוב לתוצר של 82.5%. כלל העולם בשנה הבאה עם חוב לתוצר של 96.8%!
התרעות פיקוד העורף