המחקר בחן כיצד קבוצות שונות באוכלוסייה מתמודדות עם מידע פנסיוני ומצא הבדלים חדים בין חילונים, חרדים וערבים. בקרב חילונים, החרדה הכלכלית עצמה מובילה להדחקה ולהימנעות; בקרב חרדים וערבים, הסיבה המרכזית היא חוסר אמון במוסדות המדינה והעדפה להישען על המשפחה או הקהילה.
לדברי הוכמן, "כאשר אדם מרגיש שהמערכת מורכבת, מנוכרת או לא מדברת בשפה שלו - ההימנעות נעשית כמעט טבעית. זו לא בהכרח בעיה של כשל חשיבתי, אלא לעיתים תגובה אנושית מאוד למציאות לא שוויונית".
בראיון ל"מעריב", הוכמן מספר כי המאמר נולד מהרצון להבין למה אנשים מעדיפים להישאר "בורים מרצון" גם במצבים שבהם המידע עשוי להועיל להם. "בהתחלה חשבתי שזו עוד דוגמה לכשל קוגניטיבי מהסוג שאנחנו רואים במעבדה, בשווקים ובחיים האישיים שלנו", הוא אומר, "אבל ככל שהעמקתי, הבנתי שהאדם אינו יצור רציונלי שמחפש אמת, אלא יצור שמחפש סיפור שמאפשר לו להרגיש שלם עם עצמו. לפעמים הידיעה עצמה מחייבת אותנו להתמודד עם חרדה, אשמה או חוסר אונים - אז יותר קל לייפות את המציאות".
מעבר למישור האישי, הוכמן מדגיש כי הממצאים מצביעים על כשל מבני רחב יותר: הסברים טכניים כמעט שאינם משפיעים על ההתנהגות, בעוד שמסרים רגשיים וזהותיים מצליחים לעורר עניין ומוטיבציה. לדבריו, "אי אפשר להציע פתרון אחיד - החברה הישראלית מגוונת מדי. צריך לפנות לכל קבוצה בשפה ובתרבות שלה, ולחזק את האמון במערכת באמצעות פשטות, שקיפות וליווי אישי".
״בסופו של דבר, ההימנעות ממידע פנסיוני אינה עניין פרטי בלבד אלא תופעה שמסכנת את היציבות החברתית והכלכלית. כאשר אנשים מגיעים לגיל פרישה בלי הבנה בסיסית של מצבם הכלכלי, נוצרים מצבי עוני, פערים הולכים ומתרחבים ואובדן אמון ציבורי במערכות. ההכרה בכך שהימנעות ממידע היא תגובה אנושית טבעית, אך כזו שפוגעת במציאות, חייבת להיות חלק מרכזי בכל דיון על מדיניות הרווחה בישראל בשנים הקרובות״.
התרעות פיקוד העורף