פגיעה קשה לצד חוסן מפתיע - האם הכלכלה הישראלית תצליח להתאושש?

התוצר תקוע והתמ"ג לנפש אפילו ירד, אבל כל זה עוד יכול להשתנות. הכלכלן והיועץ האסטרטגי איל השקס: "המבחן שלנו בשנים הקרובות יהיה לא רק להשיג צמיחה שתשיב אותנו לקו המגמה, אלא צמיחה שתעקוף אותו"

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
משתתפי התכנית קהילת מילואים להייטק
משתתפי התכנית קהילת מילואים להייטק | צילום: מאור אלטרס
3
גלריה
איל השקס
איל השקס | צילום: יח''צ

לעומת זאת, ההייטק הישראלי ממשיך להיות עמוד התווך של הכלכלה. סך גיוסי ההון חזר לרמות שלפני המשבר, והאקזיטים ב-2024 היו גבוהים משמעותית מהשנה שקדמה לה. אמנם במחצית הראשונה של 2025 נרשמה האטה זמנית, אך השקס מזכיר ש"נתוני האקזיטים בדרך כלל מתעדכנים בפיגור - יש עסקאות שטרם דווחו".

ברקע, מדדי הסיכון של ישראל נרגעים בהדרגה. "ה-CDS, המשקף את תפיסת הסיכון של השווקים לגבי אג"ח ישראל, זינק בתחילת המלחמה מרמות של כ-55 נקודות בסיס ל-145, אך כיום הוא נע סביב 68 - רמה גבוהה מהעבר, אך רחוקה משיאי הלחץ. סוכנויות הדירוג, שהורידו את דירוג ישראל במהלך המלחמה, עדיין לא החזירו אותו – מה שמשקף חוסר ודאות ארוך טווח".

החוב הלאומי, מצדו, התרחב. השקס מסביר כי לפני המלחמה יחס חוב-תוצר היה סביב 60%, וכעת הוא חצה את 70%. "זה טבעי בזמן מלחמה והיחס נשמר נמוך מלכתחילה מתוך הבנה כי זעזוע גיאופוליטי הוא אפשרי - אך אנחנו פחות מוכנים לעוד זעזוע". הגרעון ירד ל-4.7%, אך עדיין גבוה מהרמה הנדרשת כדי להחזיר את החוב למסלול ירידה. תשלומי הריבית, בינתיים, מתנפחים.

ובכל זאת, הכנסות המדינה זינקו השנה ב-16% לעומת השנה שעברה - הרבה מעבר לקצב הצמיחה האפסי. זה נובע בעיקר מהעלאות מסים והגברת האכיפה על הון שחור. שער השקל חזר לרמות חזקות - סביב 3.3 שקל לדולר - מה שמשקף אמון בשווקים, גם אם זה מקשה על היצואנים.

הבורסה קרובה לשיא, חלק בשל סנטימנט חיובי, חלק בשל מגמות גלובליות. יתרות המט"ח זינקו מ-198 מיליארד דולר ערב המלחמה ל-232 מיליארד כיום - כרית ביטחון משמעותית מאוד. האינפלציה ירדה ל-2.5%, מתחת ליעד בנק ישראל, והחשש מגל התייקרויות בעקבות המלחמה לא התממש.

בתוך שוק העבודה, האבטלה נמוכה מאוד ושיעור ההשתתפות נותר יציב למרות היקף המילואים. "אבל מה שבאמת מעניין הוא שיעור התעסוקה של קבוצות שפחות השתתפו בעבר בתעסוקה: שיעור ההשתתפות של גברים חרדים ירד מעט, לעומת עלייה משמעותית בקרב נשים ערביות.

לוחמי מילואים נפרדים מבני משפחותיהם
לוחמי מילואים נפרדים מבני משפחותיהם | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

השקס מסכם כי "המלחמה פגעה במומנטום של כלכלת ישראל - אבל לא ריסקה אותה. ראינו תרחיש גיאופוליטי קיצוני, והכלכלה עמדה על הרגליים. זה מחזק את נרטיב החוסן הישראלי".

לדבריו, ההזדמנויות בשנים הקרובות כוללות חזרה לישראל של הון אנושי, גידול בהשקעות בהייטק, הרחבת קשרים כלכליים בינלאומיים וצמיחה בתעשיות הביטחוניות. מנגד הסיכונים הם בריחת מוחות, תקציב ביטחון מנופח וחוסר יציבות אזורית.

"גם אם בשנים הקרובות נראה צמיחה יפה צריך לזכור שהיה אפשר יותר" הוא חותם, "בגלל שהמלחמה הייתה במוקד, לא התקדמו רפורמות להאצת הצמיחה. אסור להזניח את הטיפול בבעיות היסוד - השתתפות נמוכה בחינוך ותעסוקה; פער בתשתיות; יוקר מחיה; חסמים ורגולציה עודפת; ועוד. המבחן שלנו בשנים הקרובות יהיה לא רק להשיג צמיחה שתשיב אותנו לקו המגמה, אלא צמיחה שתעקוף אותו".

תגיות:
הכלכלה בישראל
/
הכלכלה הישראלית
/
הייטק
/
מלחמת חרבות ברזל
/
המלחמה בעזה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף