מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על פוטנציאל כלכלי משמעותי למערכת בנקאית הפועלת על פי כללי ההלכה היהודית. לפי הממצאים, לקוחות יהודים דתיים יהיו מוכנים לשלם דמי ניהול גבוהים בכ-80% עבור שירותים בנקאיים כשרים, ועובדים דתיים יסכימו לוותר על עד 16% משכרם כדי לעבוד בבנק הפועל בהתאם לעקרונות ההלכה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Finance, נולד מתוך ההבנה כי בעולם הפיננסי המודרני גוברת הדרישה לשירותים המתחשבים בערכים ובאמונות של הלקוחות - בדומה לבנקאות האסלאמית או לבנקאות סביבתית.
ההלכה היהודית אוסרת על נטילת ריבית, אך רוב הפעילות הבנקאית בישראל מתבססת על "היתר עסקה" - מנגנון הלכתי המאפשר השתתפות בעסקאות פיננסיות תוך עמידה בכללי ההלכה. אף שהיתר זה מקובל על רוב הפוסקים, רבים בציבור הדתי והחרדי חשים אי נוחות מהשימוש בו ונמנעים לעיתים ממוצרים כמו משיכת יתר או אשראי.
156 משתתפים התבקשו להשוות בין שני בנקים היפותטיים, אחד מתואר כמהדרין והשני כלא מהדרין. גילאי המשתתפים נעו בין 15 ל-72, כאשר הגיל הממוצע עמד על 38.3. 89% מהמדגם היו גברים (גברים עוסקים יותר בהיבטים הלכתיים במגזר זה), 45% בעלי השכלה אקדמית. 52% הגדירו את עצמם כחרדים ו-44% הגדירו את עצמם כדתיים לאומיים. 15% דיווחו כי הם עובדים במוסד פיננסי.
השאלון הכיל חמש שאלות על תפיסות דתיות וחמש שאלות על תפיסות בנוגע לפתרון ההלכתי הנוכחי, היתר עסקה. השאלות ביקשו מהמשיבים לציין את סכום הכסף שישכנע אותם לעבור מעבודה בבנק מהדרין לעבודה בבנק שאינו מהדרין ,את השכר שיהיו מוכנים לקבל בתמורה לעזיבת עבודתם לטובת משרה דומה בבנק מהדרין וגם שאלות כמו: מה גובה דמי הניהול שישכנעו אותך להעביר את חשבונך לבנק שאינו מהדרין או מה גובה העמלות שתהיו מוכנים לשלם לבנק מהדרין? החוקרים השתמשו במודל כמותי במטרה להעריך את הכדאיות הכלכלית הצפויה של מסלול בנקאי המותאם ליהודים דתיים באופן התואם יותר את ההלכה היהודית.
התוצאות כאמור הצביעו על נכונות מובהקת לשלם פרמיה עבור שירותים פיננסיים כשרים, ולדברי בן-אלי הם מצביעים באופן מובהק על כך שמוצרים פיננסיים המותאמים לאוכלוסייה הדתית והחרדית יכולים להיות משתלמים ובעלי התכנות מסחרית. "המחקר מגלה מוטיבציה תרבותית ודתית חזקה בקרב לקוחות יהודים דתיים לדבוק בעקרונות ההלכה בעסקאות הפיננסיות שלהם – כחלק מהרצון לשמור על שלמות רוחנית ודתית גם בתחום הכלכלי".
ד"ר קלעג'י הוסיפה כי מוסדות פיננסיים המציעים בנקאות כשרה עשויים ליהנות מנאמנות גבוהה של לקוחותיהם. "שירות כזה ייתפס כמכבד את הגיוון התרבותי והדתי, ובכך ימשכו בסיס לקוחות נאמן מתוך הקהילה היהודית הדתית, "ממצאינו מדגישים את החשיבות של מתן מענה לצרכים ולהעדפות הייחודיים של קבוצות תרבותיות ודתיות מגוונות במתן שירותים פיננסיים".
לדברי פרופ’ רוזנבוים, התובנות שעולות מהמחקר עשויות להוביל לפיתוח פתרונות רגולטוריים ומוצרים פיננסיים המשקפים ערכים המותאמים לאוכלוסייה היהודית החרדית ובהחלט ניתן לראות בהם פוטנציאל לתוכניות ייעודיות שיסופקו בעתיד. "אנו ממליצים לבנקים ישראליים לשקול להקים מסלולי מהדרין, שיהוו מנוע צמיחה מוכח המכוון לאוכלוסייה הולכת וגדלה", הוא מסכם, "בנקים שיאמצו מסלולי מהדרין עשויים למצוא בהם מנוע צמיחה אמיתי, המותאם לאוכלוסייה הולכת וגדלה בישראל".
בישראל אמנם אין עדיין בנק כשר אך בשנים האחרונות נפתחו לא מעט מסלולי השקעה כשרים והם מהווים כ-2.5% מהשוק המקומי - אך החוקרים מעריכים כי פתיחת מסלול בנקאות מהדרין תוכל להרחיב משמעותית את מעגל המשתמשים וליצור שוק חדש בשירותים הפיננסיים.
התרעות פיקוד העורף