הוא המשיך: "היום המצב התהפך: כ-90% מהתיקים הם של אנשים פרטיים, רובם עם חובות קטנים של עד עשרים אלף שקל. במקביל, נרשמה עלייה של כ-35% במספר התיקים שנפתחו דווקא במרכז הארץ, כולל באזורים בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה".
שינוי נוסף שורטמן ציין הוא הזינוק במספר הפניות להסדרי חוב ולפריסות תשלומים מול המדינה, בנקים וגופים פרטיים. הסיבה לכך, הסביר, היא שילוב של ריבית גבוהה, אינפלציה מתמשכת ומחנק אשראי. "הבנקים, כמו בבדיחה הידועה, מחלקים מטריות בקיץ ומבקשים אותן בחזרה בחורף. בזמן שכולם מתמודדים עם עליות מחירים וירידה בהכנסות, היכולת של משקי הבית לעמוד בהחזרים הולכת ונשחקת".
לדבריו, הפתרון טמון בפעולה מוקדמת וניהול נכון של המצב. "אנשים נוטים לפנות לעזרה רק כשהם כבר לא מסוגלים לשלם, אבל דווקא אז הבנקים פחות גמישים. מי שמזהה את הקושי מוקדם ומבקש לדחות תשלומים, לפרוס הלוואות או למחזר משכנתה, יוכל לקבל הרבה יותר הבנה מהמערכת. מי שלא יעשה זאת בזמן, עלול למצוא את עצמו בבור כלכלי עמוק הרבה יותר". ורטמן המליץ גם לבחון אפשרות לשעבוד נכס קיים, אפילו כזה שיש עליו משכנתה, כדי לגייס קו אשראי נוסף שיאפשר לייצב את התזרים ולמנוע הידרדרות.
בסופו של דבר, הוא אמר, הדרך לצאת ממשבר כלכלי מתחילה בהכרה ובשינוי דפוסי ההתנהלות. לדבריו, אנשים צריכים לנצל את הקושי כדי לעצור, לחשב מסלול מחדש ולבנות תכנון פיננסי אחראי יותר לטווח הארוך. "מי שמזהה את הבעיה בזמן ופועל כדי להסדיר את מצבו - לא יגרור אותה לאורך שנים, אלא יוכל להתחיל תהליך אמיתי של הבראה כלכלית", סיכם.
התרעות פיקוד העורף