מבלי שנשים לב, תופעת "כולנו שפים חובבים" הפכה למנוע צרכני אדיר. היא שינתה את האופן שבו אנו קונים, את רמות המחיר שאנו מוכנים לשלם, ואת הנאמנות שלנו למותגים. אנחנו לא רק קונים מזון, אלא משתתפים בסיפור. כשמותג נחשב "שיקי" או "נכון" לבישול, הוא כמעט תמיד מרשה לעצמו לעלות מחיר, ואנחנו כמעט תמיד נשלם.
התוצאה: המותגים הפרטיים שאמורים היו להוות חלופה חסכונית הפכו ליקרים כמעט כמו מותגי היוקרה, והצרכן הממוצע מוצא את עצמו משלם בין חמישה לשישה שקלים יותר על אותו מוצר שהיה בעבר הבסיס של כל קנייה שבועית.
לכאורה מדובר במוצר איכותי במיוחד, אך ההשפעה האמיתית של MUTTI חורגת מאיכות המוצר עצמו. הצלחתו יצרה אפקט דומינו: כשהמותג הבינלאומי נתפס כהצלחה, המותגים המקומיים יישרו קו במחירים. אם הציבור מוכן לשלם על מותג מוביל – אין סיבה שהאחרים לא ייקרו גם הם. כך, בלי שמישהו ירגיש, נוצר מצב שבו מוצר בסיסי כמו עגבניות מרוסקות מתומחר בישראל כמעט כמו מוצר גורמה באירופה.