ליטבק מציין, "בקרוב עתידים לחזור אלינו עשרות אלפי משרתי מילואים - אבל לאן בדיוק? הם חוזרים למציאות שבה שוק העבודה בישראל השתנה והתהפך לגמרי. כ-10% מכוח העבודה הישראלי מועסקים בהייטק, אחרים עובדים בהנהלת חשבונות ובמקצועות צווארון לבן, אך רבים אחרים עובדים כמחסנאים, מלגזנים, בקווי הייצור ובהרכבות. לא כולם רואי חשבון - רוב התפקידים במשק מאוישים על ידי אותם אנשי שירות, דיילי שירות, קופאים, עובדים בקווי ייצור של מפעלים ביטחוניים, ומפעילי מכונות בשטראוס, אסם ובחברות אחרות".
לדבריו, "אנחנו מבינים שהמדינה נדרשה למצוא פתרונות בשעת חירום, כשהמשק סבל ממחסור בעובדים וצה"ל היה המעסיק הגדול ביותר. אבל עכשיו זה הזמן של המדינה לסגור את המכסות, לחזור להעסקת עובדים זרים אך ורק בענף הבנייה, ולהעביר תקציבים להכשרות ולעידוד תעסוקה ישראלית במפעלים ישראליים".
הוא מציין כי העובדים הזרים אינם בהכרח זולים יותר - הם פשוט בעלי תפוקה גבוהה יותר ומוסר עבודה גבוה. מכיוון שהם עובדים בשעות לא שגרתיות, אך הם לא יכולים לתפוס את מקומו של העובד הישראלי. "אני יכול לומר שאינני בעל עניין אישי, כיוון שאני מסוגל לספק גם שירותים של עובדים זרים. הקבוצה שלנו היא קבוצה גלובלית, היודעת להביא עובדים זרים למשק הישראלי. אני מדבר כאן מתוך אינטרס לאומי - להשיב את העבודה הישראלית לישראלים".