הסקר שפורסם בשבוע שחלף מודד באופן ישיר ובכלים מהימנים בינלאומיים את רמת השליטה במיומנויות, והאופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היומיום. מיומנויות אלו רלוונטיות למצבים רבים בעולם העבודה כיום ובחיים החברתיים. ניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות נכונה של הממשלה וגופים וולונטריים. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו שבה מצטיינת ישראל. אלו שאינם שולטים בהן עלולים להישאר מאחור.
על פי סקר בינלאומי שפרסמה הלמ"ס של PIAAC, שנערך בשנים 2023־2022 בקרב 31 מדינות החברות ב־OECD, לעומת הסקר הקודם שנערך במחזור הקודם בשנים 2015־2014, הממוצע באוריינות קריאה ירד בשש ערים: חדרה, חיפה, כפר סבא, ירושלים, נתניה ופתח תקווה. מלבד זאת, באף עיר בישראל לא חלה עלייה בציון הממוצע של יכולת הקריאה. באוריינות מתמטית נרשמה ירידה בין התקופות בחדרה בלבד. בשאר הערים לא היה שינוי מובהק. בפתרון בעיות אדפטיבי הבדיקה נעשתה רק בסקר הנוכחי, ונמצא שבעכו, גולן, יזרעאל ובאר שבע יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת נמצאת ברמות נמוכות של פתרון בעיות אדפטיביות. מי שנמצא ברמות כה נמוכות מסוגל לפתור בעיות פשוטות עם מעט משתנים ומעט מידע בלתי רלוונטי, שאינו משתנה כשהוא מתקדם לפתרון.
הנפות עם הציון הממוצע הגבוה ביותר היו אזור יהודה ושומרון, רחובות ותל אביב. נפות עכו, חדרה ויזרעאל היו מתחת לממוצע. הבחינות הבינלאומיות נערכו בעברית ובערבית לבני 16־65. ממשלות ישראל זה שני דורות משקיעות סכומי עתק בישובים היהודיים, בערים, בהתנחלויות ובמאחזים ביהודה ושומרון. נמצא שבאוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ואוריינות פתרון בעיות אדפטיבי תושבי יהודה ושמרון מובילים. ההשקעה בהון האנושי הוכיחה עצמה חד וחלק.
מאחורי יו"ש נמצאות באוריינות קריאה הערים הבאות, לפי סדר יורד; רחובות, תל אביב, פתח תקווה, רמלה וצפת. השאר מתחת לממוצע, כולל חיפה, ירושלים, השרון ובאר שבע. באוריינות מתמטית אחרי יהודה ושמרון נמצאות, לפי סדר יורד; רחובות, תל אביב, פתח תקווה, צפת, רמלה חיפה וירושלים. מתחת לממוצע נמצאים אזורי השרון, אשקלון, כנרת, באר שבע ועכו. בפתרון בעיות אדפטיבי אחרי יהודה ושומרון נמצאות רחובות, תל אביב, פתח תקווה, צפת, רמלה, ירושלים והשרון. מתחת לממוצע: חיפה, חדרה, יזרעאל, באר שבע ועכו.
2. אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה הבינלאומי החזק שאליו הגיעה, בסיס להיותה מעצמה אזורית צבאית, מדינית וכלכלית, עליה להשקיע יותר בחינוך. הרבה יותר, עוד מהגיל הרך. נציין את הראייה ארוכת הטווח של משרד החינוך והמנהל הפדגוגי, בשיתוף הג'וינט ותמיכה של קרן הנדיב, שערכו את "1,000 ימים - הכנס השנתי הראשון לחינוך הגיל הרך", שהתקיים בשבוע שעבר בכפר סבא.
כדי להגיע להישגים חייבים לתפוס את התפתחות המוח ואת יכולת התפיסה הקוגניטיבית של הילד בזמן הקריטי להתפתחותו, קרי השנים הראשונות לחייו. צריכים לראות בהשקעה זו בגני חובה השקעה בהון אנושי, שהיא חשובה כמו כל השקעה בהון פיזי – מכבישים וטלקומוניקציה, דרך אוניברסיטאות וכלה בבינה מלאכותית. השקעה זו מניבה ותניב פירות בעתיד – אסור להידרדר לאחור, כיוצא מנתוני PIAAC.
שנים התרעתי על כך שפקידי האוצר באגף התקציבים, רובם ככולם מאותה שכבת אוכלוסייה מבוססת יחסית, דחו שנה לאחר שנה במשך 23 שנה את החוק לחינוך חובה חינם לגילֵי 3־4, שבא לעולם רק לאחר הפגנות על יוקר המחיה בשנת 2011. הרחוב דחף את הממשלה לבסוף לכיוון החוק, וכלכלני האוצר ניגפו סופית החל משנת הלימודים תשע"ו, 2015־2016. ביישובים ערביים יושם החוק עוד בשנת תש"ס, 2000־1999. כנס "1,000 הימים" בא לטפל בסוגיית הילדים והפעוטות בגילֵי לידה עד גן חובה. מחקרים פדגוגיים ופסיכולוגיים קובעים שיכולת הקליטה והספיגה של תינוקות ופעוטות מגיל לידה עד 4 שנים משמעותית ביותר. זאת עדיין לקונה שאינה מטופלת.
הרחבת הגישה למסגרות חינוך בגילֵי 3־4 הביאה לשיפור ניכר בהישגים הלימודיים של הילדים בהמשך חייהם, לרבות בבחינות הבגרות והפסיכומטרי, עלייה בסיכוי לרכישת השכלה גבוהה וצמצום מעורבות בפלילים בגיל הנערוּת. במחקר שפרסם בנק ישראל, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, ד"ר אלעד דה־מלאך ופרופ' אנליה שלוסר, נמצא שהחלת חוק חינוך חובה לגילֵי 4־3, בעיקר בצפון הארץ וביישובים ערביים, הביאה לעלייה כמעט מיידית של שיעורי הרישום למסגרות טרום־חובה עירוניות ל־80%, בהשוואה לשיעורים של 20% בגיל 3 וכ־35% בגיל 4 טרם יישום החוק. בהמשך נרשמה עלייה של 0.4־0.5% ברכישת השכלה על־תיכונית ואקדמית. הפוטנציאל העיקרי לשיפור לחינוך לגילֵי 3 ומעלה נמצא בחברה הבדואית.
3. בשנה הבאה הולכים לבחירות. זה הזמן להעלות את סוגיית החינוך מהגיל הרך בפני מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים, שצריכים עכשיו להתחייב לקראת הבחירות על כך שהמדינה תפעיל חוק חינוך חובה מגיל שנה (ורשות מגיל לידה), כדי לחזק את החברה והמשק הישראלי. תוצאות של מדיניות זו רחוקות ממועד ההשקעה ועד קטיפת הפירות, כפי שראינו במחקרים של גופים שונים. למה לפוליטיקאי להשקיע בהון אנושי של פעוטות, ושמישהו אחר יקטוף פירות בעוד שנים?
לפנינו עוד מספר מכשולים שיעמדו בפני הרצון להפחית גיל החינוך חובה לגיל שנה ומעלה בשלב הראשון. במקרים מסוימים זה ממש הכרח, כגון אצל משפחות עם תנאי רקע קשים, תא משפחתי מעורער, מצב סוציו־אקונומי נמוך, השכלת ההורים, חמולות למיניהן, מקום מגורים ונגישות למערכות מודרניות במשק מפותח. בעיה שנייה היא מחסור בגננות, במטפלות איכותיות ובהמשך במורים איכותיים.
עלות השיפור הנדרש, המקיף והמשמעותי בתנאי העבודה כולל גם העלאה של השכר, פיתוח מסלולי הכשרה והתקדמות מקצועיים, והפחתת העומס המוטל על המטפלות באמצעות צמצום התפוסה במעונות. השכר של המטפלות ותנאי העבודה שלהן משפילים לדעתי. צריכים להשיב לתחייה את מוסד האחות במוסד החינוך בכל הפעוטונים ועד לבתי הספר. כרגע יש ירידה חדה של נוכחות אחות בית ספר, משרה חיונית לשמירת בריאות ומניעת חיסורים. חלק מהבדיקות: בדיקות גדילה, שקילות או חיסונים בגנים טרום־חובה ועד לבית הספר, שבו אין חדר ייעודי המוקצה לאחות. באין חדר מוקצה לכך, כך על פי הנחיות משרד הבריאות, אסור לבצע פעולות על ידי האחות.
כדאי לבצע פעולות הסברה בקרב החרדים לחשיבות החיסונים. שבעה מתו השנה מחצבת, ולאחר מכן הבהלה הביאה לגל אדיר של 100 אלף חיסונים. חייב להיות שיפור בתנאי התברואה והבריאות כדי למנוע חיסורים. כבר ראינו שהפסד לימודים, כמו בתקופת הקורונה או שביתות, משפיע על כל חיי התלמידים, כולל על חייהם הבוגרים. יש החל משנת 2007 צמצום חריף בנגישות לטיפות חלב, שכלל חיסון, בדיקת התפתחות, ייעוץ תזונתי, הנקה, שינה וניטור אימהות בסיכון, כולל דכאון אחרי לידה, אלימות במשפחה וקבוצות תמיכה. על פי ציטוט של בנק ישראל לגבי מחקרים בינלאומיים, הפסד של רבע עד חצי שנת לימוד יפחית הכנסות התלמידים כשיהיו בוגרים ב־2%־5%.
4. ההשקעה של המדינה בפעוטונים, גני הילדים ובתי הספר תניב פירות. על פי הג'וינט, ממצאי המחקר משנת 2021 המובא מצביעים על כך שעבור כל שקל אחד המושקע בתוספת לגיל הרך בישראל, צפויה להיווצר תועלת כלכלית למשק של כ־4.8 שקלים בטווח הארוך. בנק ישראל אומר שהתועלת שהתקבלה מפוטנציאל ההשתכרות המהוון עבור הפרטים שנוספו לרוכשי ההשכלה הגבוהה עלתה על עלות מתן שנתיים חינוך טרום־חובה, בעקבות החוק לגילֵי 3־4.
ככל שציבור הפעוטות יהיה בריא יותר ומקבל חינוך מוקדם יותר, תהיה עלייה בשכר של הישראלים ועלייה בהיקף תעסוקה מכניסה. עוד יתרון: עלייה בהיקף העבודה של שני בני הזוג. כבר עתה בשנים האחרונות ישנה עלייה חדה בתעסוקת נשים ערביות ונשים בכלל, כולל העמקה נוספת בתעסוקת נשים חרדיות, שכבר הגיעו בשיעורי התעסוקה לשיאים חדשים. מובן מאליו שהתייעלות המשק תגבר, פריון העבודה יעלה, וזאת נקודה חשובה ליכולתו של המשק להיות תחרותי בשווקים הבינלאומיים ובישראל. בעקיפין זה יכול להביא גם לירידה בשיעור הפוליגמיה בחברה הבדואית: ככל שנשים בדואיות יותר משכילות, הן נישאות בגיל מאוחר יותר. שיעור הפוליגמיה והסכמתן להיות אישה שנייה, על פי מחקרים של אוניברסיטת חיפה ובאר שבע, של נשים בדואיות משכילות, תיכונית או אקדמאית, יורד כמעט לאפס לעומת 30% בקרב לא משכילות.
כל האמור יביא להיקף גדול יותר בהכנסות הממשלה ממיסים, ופחות הוצאות תקציביות לשיטור וטיפול של הנדחקים לפשיעה או היגררות לשולי החברה. זה עסק כלכלי טוב למדינה, להשקיע בהון אנושי מינוקא. המדינה נהנית ונשכרת, וגם לתלמידים שהפכו לבוגרים לא חסר. הבוגרים בקרב המעמד הכלכלי־חברתי הנמוך נהנים ממוביליות חברתית, שתאפשר להם לטפס מעלה בסולם החברתי־כלכלי. בסקר הבא של PIAAC כבר יהיה שינוי מגמה.
התרעות פיקוד העורף