"בעיניי זו לא הגבלה, זו הגנה", מוסיף ויזל. "בנק ישראל סוף סוף שם גבול למינוף וללקיחת הלוואות חסרת אחריות. שנים של ‘אינפלציית אשראי’ יצרו הרגל מסוכן - הלוואת גישור הפכה למוצר צריכה שגרתי הנמכר כמעט כמו חבילת תקשורת, ואנשים לקחו הלוואה לכל מטרה בלי לחשוב מה יקרה כשהריבית תעלה או כשההכנסה תיפגע".
"לתוצאה הייתה שמשקי בית רבים מצאו עצמם כבולים להתחייבויות כבדות, לעיתים פי כמה מיכולת ההחזר האמיתית שלהם", טוען ויזל. "די בשינוי קטן של עלייה בריבית, הוצאה רפואית, ירידה בהכנסה כדי שהתקציב המשפחתי יקרוס. כמתכנן פיננסי, אני פוגש משפחות רבות שהתחילו בהלוואה אחת קטנה ‘לגשר על תקופה’, ומצאו את עצמן שנים אחר כך עם החזרים שחונקים את המשכורת".
עם זאת, ויזל מזהיר שהרפורמה לא סוגרת את כל הפרצות. “הלוואות חוץ־בנקאיות ממשיכות להיות פתוחות לרווחה - בלחיצת כפתור באפליקציה או בשיחת טלפון. שם אין כמעט בקרה, והריביות גבוהות בהרבה. אם בנק ישראל באמת רוצה להגן על הציבור, הוא חייב לטפל גם בזה. אחרת, מי שיחסם בבנק פשוט יעבור לדלת האחורית של חברות האשראי - ושם זה כבר עלול להיות מאוחר מדי".
התרעות פיקוד העורף