עוד מציין אנגלמן ומתריע על תופעה הנמשכת שנים ארוכות: "קיימת ירידה במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי לאורך 20 שנה - בין 2003 ל-2023, פחת מספר ההחלטות בכ-90%. השתתפות השרים בדיוני הקבינט שהתקיימו בממשלות ה-36 וה-37 היתה חלקית ובחלק מהמקרים מצומצמת".
אנגלמן מותח ביקורת נוקבת על הניהול הכלכלי במלחמה: "משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום, אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום", הוא טוען - "לאחר פרוץ המלחמה אגף החשב הכללי ערך בנובמבר 2023 מיפוי, ממנו עלה לכאורה, כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה היתה כ-30 מיליארד שקל. אולם, אגף התקציבים מסר לצות הביקורת, כי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה היתה אפס. כלומר, בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה, שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים".
עוד עולה מהביקורת, כי הקבינט החברתי-כלכלי, אשר הוסמך על ידי הממשלה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים למלחמה - לא קיבל החלטות בנוגע למלחמה במשך 12 חודשים - מדצמבר 2023 ועד לדצמבר 2024.
בנוסף, מרכז השליטה האזרחי (המשל"ט) שהקימה הממשלה לצורך ריכוז עבודת הקבינט המלחמה (מנובמבר 2023 ועד סוף ינואר 2024), פעל במשך כחודשיים וחצי בלבד. "לאחר שסיים ראש המשל"ט את תפקידו בינואר 2024, לא מונה מנהל חלופי למשל"ט", מציינים חברי הדו"ח.
מהביקורת עולה עוד, כי רק ארבע החלטות קיבל הקבינט החברתי-כלכלי במשך כשנה, מפרוץ המלחמה, במסגרת סמכותו לטפל בהיבטים האזרחים הנוגיעם לניהול מערך המלחמה.
התקציב שהקצתה הממשלה לשנת 2023, בסוף דצמבר 2023, למימון צורכי מלחמה אזרחיים שהקבינט החברתי-כלכלי הוסמך לטפל בהם, עמד על כ-8.9 מיליארד שקל. אולם, למרות זאת, צרכים מהותיים שהקבינט הוסמך לטפל בהם לא באו על פתרונם במשך זמן רב ובהם הטיפול ביישובי הצפון והטיפול במחסור בעובדים במשק.
"לפעולתו הדלה והמצומצמת של הקבינט החברתי-כלכלי היו השפעות שונות על המענה שסיפקה הממשלה למכלול הצרכים האזרחים הנרחבים שהלכו והתגברו ככל שהמלחמה התמשכה", קובע עוד מבקר המדינה ומוסיף - "לעניין זה ניתן להצביע על שתי השפעות עיקריות: לא התקיימו הליכי קבלת החלטות שנדרש היה לקבלן בסמוך להתפתחות הצרכים והיעקר ההתמודדות התקיימה בעבודה מבוזרת של משרדי הממשלה, ללא הובלה של הקבינט וללא מעקב ובקרה מצידו בנוגע למענה לצרכים השונים".
מהביקורת עולה עוד, כי "בפועל, הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים, וממילא תוכנית זו לא אושרה על ידיו. כמו כן, שר האוצר מנע דיון בקבינט בחלופה שהוצעה על ידי משרד הכלכלה". בדו"ח הביקורת נטען עוד, כי למחסור בעובדים במשק בעקבות המלחמה היה מרכיב בעל השפעה רבה על הרציפות התפקודית. לפני המלחמה הועסקו בישראל כ-310 אלף עובדים לא ישראלים (כמחצית פלסטינים וכמחציתם נתיבי מדינות אחרות).
"עם פרוץ המלחמה נפגעה קשות הפעילות במשק, בייחוד בענפי הבנייה והחקלאות. צמצום הפעילות בשל היעדרם של עובדים לא ישראלים בענף הבנייה בלבד ברבעון האחרון של שנת 2023, צפוי היה לקבוע כחצי אחוז מצמיחת התוצר בשנה זו ולגרום להפסד של קרוב לעשרה מיליארד שקל", צויין עוד בדו"ח הביקורת.
מהביקורת עולה, כי הפגיעה הכלכלית המתמשכת במשק מאז פרוץ המלחמה ולתוך שנת 2024 ומימון הוצאות המלחמה והשלכותיה גרמו לפגיעה במצבה הפיסקלי של מדינת ישראל וגדילו את חובות המדינה והציבור במידה ניכרת, באופן שישפיע על הדורות הנוכחיים והבאים.
על פי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, אומדן הוצאות המלחמה מפרוץ המלחמה ועד לנובמבר 2024, עמד על כ-112.8 מיליארד שקל והתחזית של בני ישראל מספטמבר 2024 היתה כי בשנים 2023-2025 יעמוד היקף הוצאות המלחמה על כ-250 מיליארד שקל.
בנוסף, בתקופה שבין פרוץ המלחמה עד נובמבר 2024, שולמו כ-17.7 מיליארד שקל מקרן הפיצויים. ביעצוע תקציב הביטחון בגין המלחמה בשנים 2024-2023 עמד על כ-95 מיליארד שקל. כ-37 מיליארדי שקלים שולמו בשנת 2024 בגין תגמולי מילואים והטבות מילואים (כ-22% מהוצאות מערכת הביטחון).
עוד נטען בביקורת, כי למרות שבסוף דצמבר 2023, החליט שר האוצר לקיים דיון קבינט בנושא המחסור בעובדים זרים, בפועל הוא לא כינס את הקבינט לאחר ה-10 דצמבר 2023 וממילא, לא נדון בו נושא המחסור בעובדים זרים. "במאי 2024 קיבלה הממשלה החלטה על צעדים לקידום הטיפול במחסור בעובדים זרים, ואולם נושא המחסור בכוח אדם במשק לא בא לידי פתרונות גם בחלוף שנה מפרוץ המלחמה", צויין בדו"ח.
מהביקורת עולה עוד, כי לא ניתנה האפשרות לנציג בנק ישראל להציג את עמדתו המקצועית, לרבות נתונים שגיבש הבנק ואשר חסרו במידע שהוצג לפני הקבינט על משך הזמן הצפוי להחלפת עובדים פלסטינים בעובדים זרים (בהסתמך על ניסיון קודם) ונתונים על השלכת הצמצום בעובדים בענף הבנייה.
מבקר המדינה מציין בסיכום הדו"ח, כי שר האוצר מסר, כי כשלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה, קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, משרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדבריו, הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו.
"מנגד, מסרו גורמי מקצועי במשרד האוצר ובנציבות שירוחת המדינה למשרד מבקר המדינה כי הם סיימו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידו", מציין אנגלמן. אנגלמן מתריע בסיכום הדו"ח: "אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הבטחוני נקלעו למשבר כלכלי-חברתי, וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי ושיקום מייטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטופול בנושא הצפון עבר בין גורמים ממשלתיים שונים".
אנגלמן ממליץ בסיכום הדו"ח: "על יו"ר הקבינט - ראש הממשלה וממלא מקומו, שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח, כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל, שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה, לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים".
עוד הוא ממליץ, כי על שר האוצר לקיים בחינה עתית בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים, בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעידם הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה, לרבות נקיטת צעידם מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפרעון חובותיה".
התרעות פיקוד העורף