הנגיד שב והבהיר כי הורדת יחס החוב־תוצר היא יעד אסטרטגי. "חשוב להבין שהורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים", אמר. "היא נובעת מהצורך לשמור על רזרבות תקציביות לשעת חירום. הכריות הללו הן שאפשרו לנו לעבור את הקורונה ואת המלחמה בלי לאבד את אמון השווקים".
הדברים כאמור נאמרו בכנס "בנקאות המחר" של הפיקוח על הבנקים, וירון קרא בנאומו גם להאיץ את קצב החדשנות במערכת הבנקאית. "המערכת הבנקאית בישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. בתור סטארט־אפ ניישן אנחנו צריכים להיות מובילים, לא מובלים", אמר, תוך שהוא מזכיר כי בשנה שעברה דיבר על הצורך "להשלים פערים מול העולם". לדבריו, "ההתקדמות ניכרת – אבל עדיין איטית מדי ביחס לקצב השינויים הגלובלי".
ירון הדגיש כי בטרם תקבל הוועדה המוניטרית החלטה על הריבית, היא תבחן שורה של נתונים חדשים – ובהם מדד מחירים לצרכן נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, שצפויים להעניק תמונה מלאה יותר על יחסי הביקוש וההיצע במשק. "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון", אמר הנגיד. "אנו מעוניינים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד. החלטות המדיניות יתקבלו אך ורק על בסיס נתונים כלכליים מבוססים".
התרעות פיקוד העורף