המדינה ו-ICL הגיעו להסכמות עקרוניות בנוגע להסדר הנכסים של זיכיון ים המלח, הצפוי להסתיים בשנת 2030 – צעד שמסמן את תחילת ההיערכות לקראת עידן חדש באחד ממשאבי הטבע המרכזיים של ישראל. לפי ההבנות שנחתמו, החברה תעביר למדינה את כלל הנכסים הדרושים להפעלת הזיכיון בתמורה ל-2.54 מיליארד דולר, בתוספת עלויות עתידיות הקשורות לפרויקט קציר המלח. התשלום יבוצע עם סיום הזיכיון בעוד חמש שנים.
מעבר לסכום הגבוה, ההסכם כולל החלטה עקרונית לבטל את זכות הקדימה של ICL (כיל) במכרז על הזיכיון הבא. המשמעות היא שהמדינה תוכל לפתוח את ההליך למתמודדים נוספים – מקומיים ובינלאומיים – וליצור תחרות אמיתית על ניהול משאבי ים המלח, אחד מענפי הייצוא והרווחיות החשובים בישראל.
ההסדר מבוסס על סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח משנת 1961, הקובע כי בתום תקופת הזיכיון יעברו הנכסים למדינה בתמורה לתשלום הוגן. כדי להבטיח רצף תפעולי ושקיפות מלאה במכרז העתידי, התחייבה החברה לשתף פעולה בהעברת ידע, הסכמים ונהלים, לשמור על תחזוקת המפעלים ולהעביר למדינה את כלל ההתחייבויות כלפי העובדים. במקביל להסדר, משרד האוצר נערך לפרסום תזכיר חוק חדש להסדרת פעילות הפקת משאבי הטבע בים המלח. החוק יגדיר את מסגרת הזיכיון הבא ויבטיח שהציבור יקבל חלק הוגן מההכנסות, לצד שמירה על ערכי טבע וסביבה.
״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל" אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', " כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי".
"ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
ארגון לובי 99 - הלובי הציבורי, מתייחס למסמך העקרונות שפרסם משרד האוצר מול חברת ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון הים המלח: "הדרך למכרז תחרותי על זיכיון ים המלח החדש עוברת דרך ביטול זכות הקדימה של ICL על הזיכיון הבא, ומדובר בתנאי הכרחי למכרז תחרותי. יחד עם זאת, צריך להבטיח שאם ההסכם המלא ייחתם, ICL תקיים את כל התחייבויותיה, למשל בנוגע להעברת מלוא המידע וליישום הסכם קציר המלח - צעד הכרחי לקידום ההליך התחרותי. נמשיך לפעול ולדחוף ליצירת זיכיון טוב יותר - שכולל הגברת האחריותיות הסביבתית ויישום עקרונות "המזהם משלם"; הגדלת חלק המדינה ברווחים; והגברת השקיפות. לצערנו ההיסטוריה של ICL, כגורם ריכוזי ובעל כוח רב, מחייבת לבחון את היישום תחת זכוכית מגדלת".
תגובת ICL: "במטרה לייצר ודאות לטובת כל מחזיקי העניין, תוך שקלול כלל ההיבטים הרגולטוריים והעסקיים, החליטה החברה לחתום על מסמך עקרונות עם החשכ"ל בנוגע לשווי הנכסים, וזאת בהתאם לקבוע בחוק הזיכיון. הסכמה זו מאפשרת לחברה לבחון את אופציית הזיכיון החדש מול אלטרנטיבות עסקיות אחרות, באופן שישיא ערך לבעלי העניין השונים. כחברה שמחזיקה בידע, בניסיון ובהבנה המעמיקה ביותר של הנכסים והפעילות, אנו מאמינים ביכולתנו להמשיך ולפתח אותם לטובת המדינה והציבור. עם זאת, במידה ותנאי הזיכיון החדש לא יהיו כדאיים כלכלית עבור החברה, לא כל שכן עבור כל חברה אחרת, נשקול התמודדותנו במכרז".
התרעות פיקוד העורף