קצת פחות מוכרת היא העובדה שיש לציבור החרדי גם לא מעט גמ"חים פיננסיים, שה"ציוד" שניתן להשאיל מהם הוא כסף. מה הופך את זה לגמ"ח (ראשי תיבות של גמילות חסדים)? בעיקר העובדה שמדובר בהלוואה ללא ריבית. זו יכולה להיות הלוואה של כמה מאות או אלפי שקלים לאיזה צורך נקודתי, ואלה גם יכולים להיות עשרות או מאות אלפי שקלים בשביל הון ראשוני למשכנתה. כן כן, מה ששמעתם.
חלק מהגמ"חים האלו הם פשוט מעטפה עם מזומן במגירה של איזה רב, אבל חלק, בוודאי בסכומים הגדולים יותר שמעניקים הלוואות לרכישת דירות, הם ארגונים גדולים שמגלגלים מאות מיליונים ויש להם הנהלת חשבונות מסודרת. המשותף לשני הסוגים הוא שהם לא כפופים לבקרה רגולטרית ואין להם חובת שקיפות – עד עכשיו. רשות שוק ההון פרסמה לפני שבוע טיוטת חוזר המחייב לראשונה מוסדות גמילות חסדים פיננסיים בדיווחים תקופתיים, שיציגו תמונה כספית מלאה של פעילותם.
עבור הגמ"חים שפועלים באופן מסודר לא תהיה לכך יותר מדי משמעות, אבל עבור כל מיני גמ"חים שמתנהלים במעין כלכלת חלטורה של “סמוך על סמוך", עם מודל כלכלי רעוע במקרה הטוב ומפוקפק במקרה הרע, מדובר בגזר דין מוות - ואחד מוצדק למדי.
אבל בהנחה שלא אני ולא אתם בנינו על לקחת הלוואה מגמ"ח בקרוב, לא מדובר בשינוי שמשפיע עלינו, נכון? או שאולי בעצם כן? כי הרי במשך שנים מה שסיפרו לנו זה שחרדים מצליחים לקנות דירות רק בזכות הגמ"חים, ואם עכשיו השינוי בתקנות יביא לכך שחלק מהגמ"חים ייסגרו אז ניתן להניח שזוגות צעירים יתקשו הרבה יותר למצוא גמ"ח להלוות ממנו כדי לקנות דירה. כלומר הביקוש לדירות במגזר החרדי יירד.
ואם במקביל אלפי משפחות שיצטרכו להחזיר הלוואות בלי כיסוי שהם לקחו יגלו פתאום שנגמר “תור הזהב" של גלגול גמ"חים (מנהג נפוץ במגזר החרדי של לקיחת הלוואה מגמ"ח אחד כדי להחזיר הלוואה שלקחת מגמ"ח אחר וחוזר חלילה) והפתרון היחיד שיישאר יהיה למכור את הדירה שרכשו, אז ניתן להניח גם שהיצע הדירות במגזר החרדי יעלה. והשילוב בין שתי המגמות האלו יכול להביא לירידת מחירים דרסטית בשוק הנדל"ן החרדי, שלא מתקיים לגמרי בבועה נפרדת מהשוק הכללי. כי אפילו שקשה להאמין שנראה נהירה של חילונים לביתר עילית או לעמנואל, בהחלט ייתכן שירידת הביקוש ומכירת דירות בירושלים ובפאתי בית שמש יתחילו גל של אדוות שיוריד מחיר גם לציבור הרחב.
טורנהיים סיפק את הזווית הפרקטית. לדבריו, תרחיש כזה של סגירת גמ"חים שגורר אחריו את כל שוק הנדל"ן היה אולי רלוונטי לפני 20 שנה, אבל הגמ"חים היום הם כבר לא מה שהיו פעם, והציבור החרדי כבר לא תלוי בהם באותה המידה. הסכומים בגמ"חים לא גדלו משמעותית בעשורים האחרונים, הוא מסביר – גם אז וגם היום ההלוואה הגדולה היא עד בערך 200 אלף שקל - אבל מחירי הדירות זינקו לשמיים. אם פעם הסכום הזה היה מספיק לך לחצי דירה, ואת החצי השני היית מביא מהון עצמי, היום אפילו להון עצמי זה לא מספיק.
במקביל לעליית מחירי הדירות הוא מתאר תהליך נוסף שתפס תאוצה בקורונה, כשהוואטסאפ נכנס לכל בית חרדי - החשיפה לשוק ההון. “אנשים נחשפו פתאום לעולמות חדשים - קבוצות כלכלה, דיונים על השקעות, מודעות פיננסית, והיום אנשים מעדיפים לשים את הכסף בשוק ההון ולהסתמך על התשואות שהם יעשו שם - ואז לא צריך את ההלוואה מהגמ"ח, יש לך את ההון העצמי שלך". אז גם אם תהיה קריסה של גמ"חים, וטורנהיים מדגיש שלדעתו ההסתברות לכך נמוכה ביותר, זה בסך הכל יאיץ מגמה של מעבר לשוק ההון שקורית גם ככה.
ד"ר היון, לעומת זאת, לא ממהר להספיד את הגמ"חים, ומסביר שמדובר במוסד שמושרש עמוק מדי בדנ"א החרדי. הכלכלה החרדית, הוא מסביר, מתבססת די בהגדרה על לחיות את הרגע ולדאוג לחובות ולתשלומים של החודש, ומה יהיה בחודש הבא? ה' כבר יעזור. ניקח קצת מהגמ"ח הזה, קצת נלווה מגיסתו של האח ההוא ויהיה בסדר. ואת זה לדעתו שוק ההון או הבנקים לא יכולים להחליף.
ומה לגבי תרחיש של סגירת גמ"חים? היון לא רואה כמעט תרחיש שזה יקרה, אבל כן מסכים שייתכן בהחלט שהגמ"חים יצטרכו להיות זהירים יותר מבחינה תזרימית, לשמור על עתודות מזומנים יותר גבוהות, וכפועל יוצא מכך להאט את זרם ההלוואות. כבר היום ההלוואות הגדולות לא ניתנות באופן מיידי וצריך להמתין להן כמה חודשים, לעיתים אפילו שנה או שנתיים, והתארכות של משך הזמן הזה אפילו יותר מכך, והחמצת עסקאות בעקבות כך, יכולה גם היא להשפיע כמובן על הביקוש בשוק הנדל"ן החרדי ולהביא לירידת מחירים - אם כי בצורה פחות “דרמטית" ממה שתיארנו קודם, מה שאומר שייקח לה יותר זמן, אם בכלל, לחלחל החוצה לשוק הנדל"ן הכללי.
כרגע עוד מוקדם לדעת לאן יתפתח האירוע, שכן מדובר רק בטיוטת חוזר, אבל מה שבטוח זה שהזרעים שנשתלו ב־2019 עם חקיקת חוק הגמ"חים מתחילים עכשיו לנבוט. נשאר רק לחכות ולראות האם בדרכם אל פני השטח הם יחוללו רעידת אדמה, ולא פחות חשוב מזה - באיזו עוצמה?.
התרעות פיקוד העורף