אלא שלצד היבוא הרשמי, קיימת גם תופעה אחרת - יבוא מקביל. זהו מצב שבו חברה ישראלית אחרת, שאין לה הסכם מול היצרן, מצליחה לרכוש את אותם מוצרים מספקים במדינות אחרות - מפיצים, חנויות או סיטונאים - ומייבאת אותם לישראל במחיר נמוך יותר.
"נניח שאני רוצה להביא משחת שיניים לארץ," מסביר ד"ר רגבי. "אם אני לא יכול לקנות ישירות מהיצרן, אני יכול לרכוש אותה ממפיץ ברומניה או באירופה, שמוכר בזול יותר. למרות שיש עוד יד בדרך, לפעמים המחיר הסופי עדיין יוצא נמוך, במיוחד אם אני מוכן להסתפק ברווח קטן יותר מזה של היבואן הרשמי."
רגבי מדגיש כי מדובר בתופעה מבורכת. "יבוא מקביל הוא דבר מעולה, כי הוא זה שמכניס תחרות לשוק. אם יש יבואן שמוכר במחירים גבוהים מדי, והמתחרים מצליחים להביא את אותו מוצר מחו"ל בזול - הצרכן מרוויח נקודתית, ולעיתים גם היבואן הרשמי נאלץ להוריד מחירים. זו בדיוק הדינמיקה הבריאה של תחרות."
אבל לצד הברכה, יש גם מגבלות ברורות. "יבוא מקביל הוא לא פתרון קסם. קשה מאוד לבנות עליו לטווח ארוך - למצוא שוב ושוב כמויות גדולות של מוצרים במחירים תחרותיים זה מורכב, ודורש קשרים, הון וזמן. לכן מדובר בדרך כלל באירועים נקודתיים - כמו הסיפור של האייפונים - ולא בשיטה שיכולה להחליף יבוא רשמי באופן קבוע."
ומה לגבי טענת היבואנים הרשמיים שהם בעצם "סוחבים על הגב" את היבואנים המקבילים, שמוכרים את אותו מוצר בלי לשאת בעלויות השיווק, השירות והאחריות?
רגבי מסכים שיש מקרים בהם היבואן הרשמי נושא בעלויות כבדות של בניית מותג, פרסום, מלאי, אחריות ומעבדות — והיבוא המקביל “קוטף את הפירות” במוצרים חמים, בלי לשאת בכל העלויות הללו. אבל, הוא אומר, דווקא היכולת של שחקן אחר למכור את אותו מוצר במחיר נמוך יותר מכריחה את היבואן הרשמי לחדד את היתרון שלו: איכות, זמינות מהירה, אחריות ושירות רחבים, חבילות ואביזרים מקוריים ועוד.
רגבי מזכיר כי בעבר היו מקרים שבהם יבואנים רשמיים חצו את הקו. "היו מקרים שבהם יבואנים צילמו מוצרים שיובאו ביבוא מקביל ושלחו את התמונות ליצרן בחו״ל, כדי שיזהה את מקורם ויחסום את הספק שמכר אותם. זה צעד לא חוקי - רשות התחרות כבר קנסה חברות שעשו זאת. רק לפני כמה שבועות, לדוגמה, הוטל עיצום כספי של יותר מ-10 מיליון שקלים על היבואן הרשמי של חברת סמסונייט, בדיוק על פעולה כזו."
הפסיקה, הוא מזכיר, כבר הגיעה גם לתחומים אחרים - ובראשם עולם הרכב. "יבואני רכב ניסו בעבר להימנע מתיקון כלי רכב שהובאו ביבוא מקביל, בטענה שאין להם ידע או חלקים מתאימים. אבל בית המשפט העליון קבע ב-2020 שהם מחויבים להעניק אחריות רגילה גם לרכבים שיובאו ביבוא מקביל. זה עיקרון חשוב: היבואן הרשמי לא יכול להתנער מהצרכן רק מפני שהמוצר הגיע ממקור אחר."
ומה לגבי תחום הסלולר? גם כאן הגבול דומה. אם לקוח קונה אייפון ביבוא מקביל ומגיע עם תקלה, היבואן הרשמי - איי-דיגיטל במקרה הזה - לא רשאי להחרים אותו, אבל כן רשאי להתריע. "אם החברה סבורה שהשימוש באביזרים לא מקוריים עלול לגרום נזק למכשיר, היא יכולה להזהיר ולהסביר לצרכן, כל עוד זה מגובה בעובדות ולא משמש כתירוץ לחסום תחרות," מדגיש רגבי.
ובחזרה לשאלה הגדולה - האם הסערה סביב האייפונים בשבוע שעבר מבשרת שינוי אמיתי בשוק? רגבי מסכם בזהירות: "זה אירוע מעולה" מסכם רגבי, "כי מאות ישראלים קיבלו אייפון במחיר נגיש, ואין ספק שזה הכניס קצת תחרות לשוק, אבל זו לא מהפכה ביוקר המחיה. כמו שאמרנו יבוא מקביל נוטה להיות זמני, וקשה להאמין שהם יצליחו לשחזר את זה לאורך זמן".
ובכל זאת, גם אם לא מדובר במהפכה, התורים הארוכים והבהלה לאייפון של שבוע שעבר היו תזכורת קטנה למה שקורה כשנותנים לשוק לעבוד. כדי שבאמת יהיה פה שינוי אמיתי צריך לעודד תחרות כל השנה - לא רק כשסופרמרקט מחליט לשחק אותה חנות סלולר.
התרעות פיקוד העורף