פצצת זמן דמוגרפית: שיעור החרדים והערבים מזנק – והמדינה בדרך לקריסה כלכלית

ישראל צועדת לעבר משבר דמוגרפי־כלכלי: עד 2050 שיעור החרדים והקשישים יזנק, והמשק יתקשה לממן את עצמו אם לא תינקט מדיניות שתגדיל את שיעור התעסוקה

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ני
הפגנת גיוס החרדים
הפגנת גיוס החרדים | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית מנסה לענות על השאלה - איך משתנה מאזן ההכנסות וההוצאות שלנו לאורך החיים? ולא פחות חשוב, מה זה אומר על העתיד הכלכלי של ישראל?

המחקר מתבסס על כלי חדשני לעיצוב מדיניות כלכלית שנקרא 'חשבונות של העברות בין-דוריות' (NTA – National Transfer Accounts), וכבר נמצא בשימוש במדינות רבות בעולם, ומציע דרך להבין איך דורות שונים מממנים זה את זה – דרך מיסים, קצבאות, חינוך, בריאות והעברות משפחתיות.

ה-NTA בוחן כמה כסף אנשים בגילאים שונים מרוויחים, מוציאים ומעבירים – בין אם זה לילדים, להורים או לממשלה. כך אפשר לראות מתי במהלך החיים אדם צורך יותר משהוא מייצר (כמו בילדות או בזקנה), ואיך החברה מממנת את הפער הזה.

ומה צופה העתיד?

על פי התחזית ל-2050, שיעור בני ה-70 ומעלה באוכלוסייה יעלה מ-8.2% כיום ל-11.2%, בעוד שחלקם של החרדים יגדל מכ-12.5% ל-20.5%. התוצאה: העומס על קבוצות העובדים יגדל, והמשק יסתמך יותר על העברות ציבוריות.

גם אם ערבים וחרדים ישפרו במעט את תרומתם הפיסקלית, אצל היהודים הלא-חרדים – שמממנים כיום כמעט את כל צריכתם בעצמם – צפויה ירידה חדה עקב הזדקנות מהירה. בסך הכול, יחס התמיכה הפיסקלית של ישראל עלול לרדת בכ-12% עד אמצע המאה.

“ישראל חריגה בין המדינות המפותחות,” אומר פרופ’ וינרב, “יש לה מבנה גילים ייחודי, מאפייני מחזור חיים ייחודיים כגון חובת השירות הצבאי, והרכב אוכלוסייה יוצא דופן הכולל קבוצות ששיעורי ההשתתפות שלהן בשוק העבודה נמוכים במכוון, ובכך הן תורמות לקופה הציבורית הרבה פחות משהן מקבלות. ה-NTA הוא כלי מקיף המאפשר לשלב את מכלול המרכיבים האלה בתכנון לטווח הארוך. לנוכח השינויים הכלכליים והדמוגרפיים הצפויים במדינת ישראל, חשוב שקובעי המדיניות יכירו את הכלי הזה וינצלו אותו".

שרברמן מוסיף: האפשרות לראות כיצד הפעילות הכלכלית משתנה במהלך החיים ומאין מגיעים המשאבים מעניקה משמעות נוספת למילה ערבות הדדית – גם ברמת המשפחה הפרטית, אבל בעיקר ברמה של החברה בכללותה". ופרופ’ וייס חותם בקביעה ש“זהו כלי חיוני לקובעי מדיניות, כי הוא מאפשר להבין איך שינוי בילודה, בחינוך או בשיעורי התעסוקה ישפיע על כלכלת ישראל בעוד שלושים שנה".

החוקרים מדגישים כי כדי לשמור על איזון כלכלי ושירותים ציבוריים איכותיים גם בעתיד, נדרשת מדיניות אקטיבית שתעודד תעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות – לפני שהמשק יתקשה לממן את עצמו.

תגיות:
כלכלת ישראל
/
שילוב חרדים בשוק העבודה
/
המגזר החרדי
/
המגזר הערבי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף