נהגי המוניות חוששים לאבד את הפרנסה: רפורמת Uber ממשיכה לשלב הבא

בפגישה בין נציגי ארגוני נהגי המוניות למנכ"ל משרד התחבורה הם חזרו על טענותיהם כי הרפורמה בענף תפגע קשות בפרנסתם, והבהירו כי בכוונתם לפנות לבית המשפט אם התוכנית תצא לפועל

אריאל פייגלין צילום: רינה נקונצ׳ניאברהם בלוך צילום: לירון מולדובן
מירי רגב
מירי רגב | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
3
גלריה
מוניות בירושלים, אילוסטרציה (למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
מוניות בירושלים, אילוסטרציה (למקום ולמצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

כיום מתיר החוק רק לנהגי מוניות שקיבלו רישיון ממשרד התחבורה ומחזיקים במונית וב"מספר ירוק" להסיע נוסעים בתשלום, בהתאם לתעריפים שקובעת המדינה. לפי ההערכות פועלים כיום בישראל כ-30 אלף נהגי מוניות, שמשלמים לחברות הביטוח פרמיה הגבוהה פי ארבעה מנהגי רכב פרטיים, וכן נדרשים לשלם כ-280 אלף שקל עבור מספר ירוק - תנאי בסיסי להפעלת מונית כחוק.

מוניות
מוניות | צילום: קובי גדעון, פלאש 90

במהלך הדיון העלו הנהגים את טענותיהם הקבועות גם בהיבטים ביטחוניים ובטיחותיים, ואמרו כי פתיחת הענף לשחקנים חדשים עלולה לסכן נוסעים. בתגובה, הבהירו נציגי המשרד כי כל פעילות תיעשה תחת פיקוח ואסדרה, וכי מבחינת ההיבט הביטחוני לא צפוי שינוי לעומת השירותים הקיימים כדוגמת "גט טקסי".

בנוסף טענו הנהגים כי המהלך למעשה יכשיר את פעילותם של נהגים חרדים ("דרייברים"), הפועלים כיום ללא רישיון ומבצעים נסיעות בתשלום בניגוד לחוק. בתגובה, הציג להם מנכ"ל המשרד את הזימונים לחקירות ואת הפעולות שנעשות במסגרת האכיפה כנגד אותם נהגים, והדגיש כי פעילות בלתי חוקית אינה מקובלת על המשרד ותטופל במלואה.

גורמים שנכחו בפגישה סיפרו כי אחת הטענות החריגות שהועלו על ידי הנהגים עסקה בכך שמדינת ישראל היא, לדבריהם, המדינה היחידה שבה נהוג להעניק כלי רכב ודלקנים חינם לעובדים במגזרי ההייטק והתעשיות הביטחוניות. לטענת הנהגים, מצב זה עלול ליצור חוסר שוויון, שכן בני משפחה של עובדים אלה יוכלו להשתמש ברכב לצורכי נסיעות פרטיות ולמעשה להתחרות בנהגי המוניות, מבלי לשאת בעלויות דלק ואחזקה.

עם זאת, מדובר בטענה חדשה שלא הוצגה בעבר, ונראה כי היא נשענת יותר על השערה מאשר על ממצאים ממשיים. קשה להאמין שהטענה מחזיקה מים, שכן הטבת הרכב מגולמת בשכר העובדים ונחשבת חלק מתגמולם, ואילו הטבת הדלק - ה"דלקן" - נמצאת כמעט תמיד תחת בקרת החברות. אותן חברות לא צפויות לאפשר שימוש פרטי נרחב או מסחרי ברכב על חשבונן, ובוודאי שלא לאפשר "ספסור" בדלק שניתן לעובדים כהטבה.

יש לציין כי לפני כחודש, חבר הכנסת איתן גינזבורג העלה לוועדת שרים לענייני חקיקה חוק בנוגע לתחבורה שיתופית מקוונת דוגמת אובר. ההחלטה הייתה לדחות את הדיון בחודשיים, כך שהוא יתקיים פעם נוספת בשליש השלישי של חודש דצמבר.

הצעת החוק של גינזבורג קובעת כי כל תאגיד שירצה להפעיל רשת תחבורה שיתופית יצטרך להירשם ברשות הרישוי ולקבל אישור ייעודי ממשרד התחבורה. המפעילים יחויבו להפעיל מערכות מקוונות שיאפשרו הזמנת נסיעה, תיעוד אלקטרוני של התשלום, מוקד תלונות ודירוג נהגים.

לפי הצעת החוק, זכאי להיות נהג מי שמלאו לו 21, הוא תושב ישראל, בעל רישיון נהיגה תקף לפחות לשנתיים, ומחזיק ברכב פרטי עד גיל עשר עם רישיון וביטוח תקפים. הנהגים יידרשו לעבור הדרכה בנושאי איסור הפליה וזכויות אנשים עם מוגבלות. בנוסף, במסגרת החוק של גינזבורג תוקם קרן ייעודית שתפצה בעלי מוניות שיחזירו את רישיונות ההפעלה שברשותם, במטרה לאזן את כניסת השירות החדש לשוק.

בדברי ההסבר נכתב כי המהלך נועד "להוזיל את יוקר הנסיעה בתחבורה הציבורית, להפחית את גודש התנועה, זיהום האוויר ומצוקת החניה, ולהרחיב את מגוון אפשרויות התחבורה בישראל". עוד נטען כי השירות צפוי להגביר את התחרות בתחום ההסעות, לספק מקורות תעסוקה חדשים, ולתרום לחיסכון משמעותי בהוצאות משקי הבית.

גינזבורג ציין כי מודל התחבורה השיתופית "מופעל כבר בלמעלה מ-400 ערים בעולם בהצלחה רבה", וכי יישומו בישראל עשוי להביא לשיפור משמעותי בניידות ובאיכות החיים של האזרחים.

תגיות:
מוניות
/
גט טקסי
/
מחאת נהגי המוניות
/
אובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף